|
מפלגת העבודה, לא זו בלבד שעל מצבה חבל להכביר מילים, היא תוקעת לעצמה כדור עצמי ברגל, בזה שהיא מוותרת על הדבר האחרון שיש לה: השחיתויות של הליכוד. אני זוכר את הססמה המבטיחה שלהם, עוד לפני שיצאה מערכת שידורי הבחירות לדרך: "בחרת שרון קיבלת אלפרון!" איפה זה? יאללה! תנצלו את זה! דקה 87 אבל תשחקו! זה לא רק זה שהם ויתרו לגמרי על הנצחון. מאחורי הקלעים, זוהי נקמתו של מישהו שתומך בפואד, ששם רגל לרצים קדימה. זוהי תופעה לא חדשה אצל מפלגת האבודה המתאבדת, ואני ממליץ לקרוא את הספר של חנן קריסטל ובן כספית משנת 1996: "התאבדות — מפלגה מוותרת על שלטון" ולמצוא שם איך אל מול הזכוכיות הנשברות ו"פרס יחלק את ירושלים" של הליכוד, רמון וברק מאחורי גבו של פרס התחרו בלשים רגל אחד לשני והאחד הכשיל את תשדירי הבחירות של ההוא והשני לא התאמץ כדי שלא יבוא הישג על שמו של האחר (אני לא אפרט מי בדיוק הכשיל את מי, תקראו את הספר ואל תגידו שזה לא מזכיר לכם משהו גם מבחירות 2001) וכו' — וכך המערך כבר הגיע אל הקלפי כשהוא גורר את רגליו הקשורות מאחור. למרות שאני בספק רב לגבי כל האפקטיביות של תשדירי הבחירות בכלל וביכולת שלהם להשפיע בגדול על תוצאות בחירות — אין ספק שהם יכולים ללמד על מצבה של המפלגה.
|
|