|
||||
|
||||
למה טרחניים? הם משעשעים, בגלל זה אני קורא אותם. למען האמת, די מעצבן אותי שבזמן האחרון כל יום כל היום מדברים כאן (כמעט) רק על פוליטיקה, אבל אני משתדל לשתוק, בתקווה שזה יעבור אחרי הבחירות, טומי לפיד יהיה ראש ממשלה ובא לציון גואל. |
|
||||
|
||||
למה? דווקא ריכזנו את כל נושאי הפוליטיקה תחת המאמר (היומי, אמנם) שלי. תראה פה בצד, במאמרים - יש ביקורת על סרט, יש שיר - החיים יפים! |
|
||||
|
||||
אני שונא ספויילרים, על השיר אסור להגיד ''נחמד'', את הטור האישי לא אהבתי, ופוליטיקה רק מזכירה לי שאני מתלבט בין ''שינוי'' ל''מפד''ל'' (נשבע לך). החיים בזבל. |
|
||||
|
||||
נשבע לי? אממ... תוכל להסביר את היסוד להתלבטות, אם ככה? (דובי, מנסה לחזור לנושא המקורי) |
|
||||
|
||||
אז ככה: בתור דתי-לאומי אני מרגיש צורך בלתי-נשלט כמעט לבחור במפלגה דתית (כי אחרת, אני שואל אתכם, מה ישאר מהמדינה שלנו?). את ש"ס אני לא סובל, על חרות אני בכלל לא אתחיל לדבר, בקיצור- אין לי הרבה אופציות. חוצמזה שהתשדיר של מפד"ל יחסית סביר, אז מגיע להם פרס. טומי לפיד תמיד עצבן אותי בגלל כל הדיבורים שלו על הכפיה הדתית, והחרדים, והשד יודע מה, אבל אני לא יכול להכחיש שיש בדבריו איזושהי פואנטה. יש לו מין מבט משועשע בעיניים, כאילו הוא צוחק על כולם, וזה משעשע אותי להסתכל עליו, אז חשבתי שאם יהיה לנו ראש-ממשלה כזה עם חוש הומור, זה יכול להיות דווקא נחמד. רוב האנשים האחרים שאני (סליחה: אתה) רואה את הפרצופים שלהם יום-יום בתשדירים האלה עושים לי בחילה, אז למה לא לבחור במישהו שנראה חביב? הנה, חזרנו לנושא הדיון המקורי. תודה לאל שהמדינה לא בידיים שלי. |
|
||||
|
||||
אם כי מסיבות אחרות: אני כן חושבת שלמדינה צריך שיהיה אופי דתי כלשהו. זה לא אומר שאני חושבת שכולן צריכות להסתובב בלבוש צנוע ושכל הגברים צריכים ללמוד תורה כל היום, אלא שבבתי הספר (החילוניים), למשל, יחזרו ללמד את משמעותם של החגים היהודיים (מה שכן קרה בתקופתי, ולמיטב הבנתי היום כבר לא. כמו עוד הרבה דברים שירדו מתוכנית הלימודים ה"מודרנית"). שתהיה להם איזשהי משמעות בעיני ילדים. חוצמזה, המפד"ל הם הציוניים ביותר מבין המפלגות הדתיות. לי זה חשוב. ומנגד, אני חושבת שאזרחים צריכים שתהיה להם אלטרנטיבה. בלי להכנס לדיון ארוך, במציאות הנוכחית זכויותיהן של נשים מקופחות בכל הקשור לבתי דין רבניים, ונישואים אזרחיים יכולים לעיתים להוות אלטרנטיבה טובה. לא הדיפולט, אלא אלטרנטיבה. מי שירצה - ימשיך להתחתן בטקס דתי. מי שלא - לא. מה גם ש"שינוי", כפי שאני רואה את זה, לא יוצאת כנגד הדת, אלא רק כנגד הפלג החרדי-קיצוני, שהדת עבורו נעשתה כלי ציני, במקום משהו יפה (שראוי לקחת בפרופורציות. אחרי הכל, זמנים התקדמו, הטכנולוגיה התקדמה, נורמות השתנו, ולעיתים אני מקבלת את ההרגשה שחוקים שהיו תקפים פעם - נעשו לא רלוונטיים כיום 1). 1 כדי להסביר את כוונתי, אני "אשאיל" את עלילת אחד הפרקים של 'באפי ציידת הערפדים' (זה כולל גם ספוילר לאותו הפרק, אלא שאיני יודעת מה שמו): איזשהו רוע קדמון ניעור/הוער בדרך כלשהי (כמו תמיד), אלא שלא ניתן להשמיד אותו בכלי נשק מחושל. כולם מפחדים כי כשאותו רוע התעורר בעבר, צבאות לא הצליחו להלחם בו, כי כלי הנשק שלהם (חרבות, כמדומני) היו מחושלים. אלא שבאפי מתחכמת לאותו שד עצום: "נשק שחושל" מתייחס לאותן חרבות וכלים שהתאימו לעבר. ולכן היא יורה בו ממטול טילים 2 (או שזה היה RPG, או משהו כזה. העקרון ברור), ומחסלת אותו בלי בעיות. 2 באחד משיטוטי באינטרנט הגעתי לעמוד מכירה-מיוחדת של משגרי-קונפטי ( שני משגרים לגובה 4 מ', ושניים לגובה 8 מ'), כשעבור כל קנייה כזו של משגרים הובטחה מתנה: טיל חמסה. מה שזה לא יהיה. |
|
||||
|
||||
נניח מישהו מעצבן אותך. אתה יורה עליו טיל, שזה במצב רגיל זה דבר מכאיב מאוד. אבל בעצם זה טיל חמסה, שהוא עדיין מכאיב, אבל לפחות נחשב כאקט חיובי (כי אתה מגן עליו בעזרת קמיע, או מברך אותו, או משהו כזה). ואם להשאיר את הדיון בטופיק - זה בעצם מה שהממשלה עושה לאזרחים: מרביצה להם חזק, אבל באותה עת מחייכת ואומרת "מה, זה לטובתכם" (זה השלב בו הרעיון הזה מפסיק להיות יפה). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שלאזרחים אין מספיק שכל כדי להחליף את הממשלה. |
|
||||
|
||||
אולי (רק אולי) דווקא יש להם שכל, והם חושבים טוב-טוב על המצב ואז מחליטים לא להחליף את הממשלה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1. פה זה לא עין הדג. לא צריך להשאיר את הדיון בטופיק. 2. ההתלבטות שינוי-מפד"ל נשמעת לי המוזרה ביותר ששמעתי מבן-אדם אמיתי עד כה (מקום שני: בחור שאמר לי שהוא מתלבט בין הליכוד לעלה ירוק). מישהו מכיר מתלבטים (אמיתיים) וזרים יותר ויכול להביא את סיבותיהם? |
|
||||
|
||||
אני מכיר בחור שהתלבט בין האיחוד הלאומי לעלה ירוק. (בבחירות 99). אגב, ההתלבטות שינוי - מפד"ל היא לא כל כך מוזרה; נהפוך הוא, היא מאוד נפוצה בקרב "מאוכזבי איתם" - אנשי כיפה סרוגה שאינם מרוצים מהכיוון הימני מדי לטעמם של המפלגה בראשותו. |
|
||||
|
||||
וזה רק מראה עד כמה השריון של מלכיאור במקום ה-10 ברשימת העבודה הוא מיותר, חסר כל ערך אלקטורלי (ולחשוב שבמקומו היה אפשר להכניס את ביילין או את אלי עמיר), ולידו שריון המקום ה-5 במר"צ לברונפמן נראה כמו מהלך מבריק. הרי באופן תיאורטי לפחות, הרבה יותר הגיוני שרוב הדתיים מאוכזי איתם יגיעו אל ה"עבודה-מימד", ולא אל "שינוי". לפחות פעם כשהעבודה הייתה משריינת מקומות לכל מיני יצוגיים חסרי ערך אלקטורלי, הם היו דואגים שתהיה להם משפחה גדולה. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי מישהי מתלבטת בין אגודת ישראל למרצ/ירוקים. האחרונים, כי זה מה שכולם סביבה מצביעים ונראה לה כמעט ברירת מחדל. הראשון, כי היא התחילה להתעניין קצת ביהדות וחושבת שיש הרבה אנשים דתיים טובים בעולם. מוזר זה עניין יחסי. |
|
||||
|
||||
זה היה למעשה פרק כפול, ושם השד היה "השופט." אינני זוכר מה היו שמות הפרקים, אך כל העסק קרה בעונה השנייה, כך שלטעמי אין סכנת ספויילרים; מי שזה חשוב לו, ממילא כבר ראה את העונה השניה, לכל הפחות. |
|
||||
|
||||
אם אנחנו מדברים על אותו פרק(ים)1, זה גם היה הפרק שסיים את העונה השניה, הפרק בו באפי הרגה את אנג'ל נ"י2, ואחד הפרקים היפים ביותר. 1 אני כמעט בטוחה שכן. 2 הוא חזר לתחיה. |
|
||||
|
||||
לא. זה היה באמצע העונה השניה. קצת לפני או אחרי שויליאם האיום נפגע ונאלץ להשתמש בכסא גלגלים. |
|
||||
|
||||
זה כ"כ הטריד אותי במשך שעה, שהלכתי ונברתי בקלטות הוידאו שלי, אך ורק כדי לגלות שאתה צודק לחלוטין. זה היה באמצע העונה השניה. בפרק א' באפי שכבה עם אנג'ל, ובגלל זה בפרק ב' (שנקרא "תמימות") הוא נהפך לערפד אמיתי. הוא היה כ"כ חמוד כשהוא רע. ויליאם האיום?! קראו לו ספייק, בפעם האחרונה שבדקתי (לא?). וזה היה אחרי שהוא נפגע. |
|
||||
|
||||
William the Bloody, הוא נקרא. השימוש בתרגום "ויליאם האיום" (מקורי שלי, אם כי GMTA וכל זה) מתאים, אבל מסיבות שיספיילרו פרק באחת העונות המתקדמות יותר, החמישית, כנראה. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי אין לו (מקורביו טוענים שיש לו), אבל הוא נורא מצחיק, בייחוד כשהוא רציני. |
|
||||
|
||||
לשרון יש חוש הומור די משובח, דווקא. |
|
||||
|
||||
אולי. אבל לא בא לי להצביע ליכוד, כך שההומור שלו לא יזכה לתמיכה שלי, ככל הנראה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |