בתשובה לדובי קננגיסר, 14/01/03 16:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני מתנגד לגישתך שמפלגת את העם לפי הסגנון המוזיקלי של ההורים שלו. אין שום דבר רע בממלכתיות כאשר מדובר ביום זכרון ואין שום סיבה להעמיד פנים שהמזרחיות היא אינטגרלית לחווית ההנצחה של השואה. את הביצוע המזרחי של השיר, להזכירך, גם אני אהבתי ולא היה אכפת לי לשמוע אותו בטקס הממלכתי. אך הרעיון של טקס אלטרנטיבי שיהווה משלים תרבותי ליום הזכרון לשואה מבזה את המעמד. וכן, אם לא הייתי מספיק ברור, השואה היא _יותר_ רלוונטית ליהודים אשכנזים מאשר למזרחיים. אני באמת צריך להסביר מדוע? הייתי מוותר על הייחוס הזה בשניה אבל זו פשוט המציאות. בכלל, קצת נסחפת, זכרון השואה הוא hardly אוניברסלי. (לצערי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפלג. הטכס האלטרנטיבי, אני די בטוח, היה שמח להתאחות עם הטכס הממלכתי, ושלא יהיה בו צורך יותר. בכל אופן, אני די בטוח שיש בטכס האלטרנטיבי הרבה יותר מאשר רק שירים מזרחיים. יש בו עוד דברים שהטכס הממלכתי מעדיף להתעלם מהם. אמור לי, האם גם "מרתף השואה" מטריד אותך מכיוון שהוא מתיימר להיות משלים תרבותי ליד ושם? זכרון השואה הוא, וטוב שכך, אוניברסלי. המסקנות שיש ללמוד מהשואה צריכות להיות אוניברסליות. אני יודע שלא כולם מסכימים איתי, כמובן, אבל זוהי עמדתי: השואה לא הייתה חייבת להיות מבוצעת ע"י הגרמנים, והיא לא הייתה מחוייבת להתבצע כנגד היהודים. כל מיעוט יכול ליפול לידיו של כל רוב גזעני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |