בתשובה לשלומי בן-יצחק, 16/11/00 16:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מדבר על בעיות אישיות אלא של החברה כחברה, שלא מאפשרת להם להתמזג בצבא. אף רב חרדי לא חושש לשלוח את תלמידיו לצבא כדי שלא ימותו אלא שלא יתפקרו (כמאמר חז"ל: "קשה המחטיאו יותר מן ההורגו"). ועוד לא דיברנו על העובדה הפשוטה שניתן בכיף כמו 80% מהחיילים בצבא לבלות את שירותך בתפקיד מנהלתי בלתי מזיק באיזה מוצב קדמי על הגדר העקיפה של צריפין. אני לא רוצה להעליב אותך אבל בתור טירון עם פז"ם של שבוע שמאחוריו שתי מטווחים שמרתי בבא"ח גולני שהוא כידוע לך באזור גנים כדים אולם במיקום בעייתי הרבה יותר. אני לא רואה מדוע הכשרה של חודש לא אמורה להספיק, במיוחד אם שמים את הדגש על מקצועיות ולא עם חינוך נערים מתבגרים למשמעת. גל"בים לא דורשים הרבה יותר. הנתונים לגבי האחוזים הם בדיוק כפי שהבנת מדברי, שמעתי זאת בשיחה על מפקד חטיבת מילואים אבל לדעתי ניתן להם פומבי בכלי התקשורת אני אנסה להשיג את הדו"ח ממנו נלקחו הנתונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משה, אל תיתמם ותתן לעובדות להפריע לך. ראשית, לו רצו באמת ובתמים רבני הישיבות החרדיות שהחרדים ישרתו בצבא ולא יתפקרו, היו ממציאים את הנח''ל החרדי דהיום כבר לפני שנים. מנהיגי הציבור החרדי היו יוצרים אוירה מתאימה, וכו' שנית, בהתאם למצב מחליטים מי מאייש איזו עמדה, כלומר, סביר להניח שכטירון עם פז''מ של שבוע לא היו שולחים אותך עכשיו, בלב המהומות לשמור בבזק לא בזוגות לפחות, אם לא היו בכלל מפנים אותך למקום אחר ונותנים לחיילים מנוסים יותר את המלאכה הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מתחייב בפניך שאני כותב בדיוק את מה שאני חושב ואין לי כוונה להונות אף אחד, כך שאתה יכול לוותר על הפתיח להבא. בשנים האחרונות חלה הבשלה והתערות חלקית של הציבור החרדי ולכן רעיונות כגון הנח"ל החרדי יכולים להתממש. אתה אולי לא מודע לזה אולם הציבור החרדי בארץ חי כל שנות המדינה הראשונות בטראומה ובתחושת נרדפות אמיתית, שטופחה רבות על ידי גורמיים חילוניים מרכזיים. להציע את רעיון הנח"ל החרדי לפני 15 שנה כמוהו כהצעה ידידותית שאני מפנה לך ללכת הערב לביקור נימוסין קצר אצל מכר וותיק שלי ברמאללה. ניסיתי לרמוז בעדינות, לכותב שהדוגמאות שנתן לשירות מבצעי מפואר בש.ג. (או אפילו על הצירים) של גנים כדים, חיוורות משהו. אני לא רוצה לפתח את הנושא והוא כשירותם של אנשי המילואים אבל בגדול, כשהכרס הולכת לפניך העובדה שהיית לוחם מהולל בצנחנים לא עושה אותך הרבה יותר כשיר מאיש משמר אזרחי עם פחות גאווה אך עם טיפה יותר כושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל התיעוב שלי למשמעת צבאית (וכל דבר צבאי, למעשה(*)), הרי שקצת קשה לי לחשוב על קבוצה של אנשים שנשמעים לרב שלהם יותר מאשר למפקד שלהם, שנשלחים לנקודות חיכוך אחרי לא יותר מחודש הכשרה שלא שם דגש על משמעת בכלל. למעשה - מהי מקצועיות אם לא משמעת? לא עוזר לי צלף מצויין אם הוא לא נשמע להוראות - למעשה, הוא הרבה יותר מסוכן מצלף גרוע שכן נשמע להן... (*) הידעת כי האייל הקורא, לפחות בחודשיו הראשונים, חי בחטא? במהלך ארבעת החודשים הראשונים בחייו של האייל, עבדך הנאמן היה חייל בצבא ישראל, מה שאומר שאסור היה לי לפרסם כל טקסט שהוא, ובוודאי ובוודאי שלא טקסטים פוליטיים בלי אישור מראש. אם יש משהו שאני מתעב במיוחד זה הגבלת חופש הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אני מטיל ספק בנכונות הדברים שכתבת בכוכבית. בפרט, למשל, זכור לי כי לחייל מותר לכתוב מכתב למערכת עיתון, ובלבד שלא יחתום בציון עובדת היותו חייל (או יחשוף אותה במכתב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו התכוונתי לשלוח סיפור שלי לתחרות סיפורים קצרים. מש"קית החינוך הפנתה את תשומת ליבי להוראות האמורות, וקראתי את כולן. כל פרסום של חייל חייב לעבור אישור של צנזור, כדי לוודא שמה שנאמר שם אינו מסתמך על ידע שקיבל החייל במהלך שרותו(*). (*) כתבתי סיפור שמספר על טרמפ מתל-אביב לירושלים דרך בית-שמש, שזה במקרה הדרך שעשיתי כל יום. נחשב ידע שנרכש במהלך שירותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שכן, מי נוסע מתל-אביב לירושלים דרך בית שמש חוץ מחיילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ידעתי ולו מהסיבה שפרסמת מאמר שלי בתקופה בה אף אני הייתי חייל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |