|
||||
|
||||
אכן, במגזר הערבי יש יותר: 1) ליקויים גנטיים, הנובעים בעיקר מנישואין בתוך קבוצות סגורות קטנות יחסית ובפרט נישואין בין בני דודים. 2) פחות עידוד לסלקציה של עוברים מסיבות דתיות, ועל כן גם יותר מומים מולדים. 3) מומים הנובעים מהזנחה יחסית, האופייניות לאוכלוסיה בעלת מאפיינים סוציואקונומיים נמוכים. זה כולל גם את העיוורון שהזכיר שכ"ג. |
|
||||
|
||||
בקשר ל-1, זכרוני המעורפל מציף איזה מחקר שפורסם בשנה האחרונה שקבע שאין מובהקות סטטיסטית לנושא הפגמים הגנטיים בקרב נישואי בני-דודים. לצערי הקישור אינו בידי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרי שכללי התורשה הבסיסיים, כמו גם המידע בשטח, מצביעים על מגמה הפוכה. ורק דוגמא אחת: המחקר נערך על כ- 240,000 לידות עוקבות, ונמצא, שקרבת משפחה היא עדיין גורם סיכון משמעותי לפגמים בילודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |