|
||||
|
||||
אם כבר שיעברו לשיטה של ארה"ב. מי שרוצה זמן תעמולה יתכבד ויקנה לו 30 או 60 שניות בהפסקת הפרסומות הנוחה לו בערוץ החביב עליו. |
|
||||
|
||||
דווקא לזה אני מתנגד, כי זה באמת נותן עדיפות משמעותית לבעלי ממון. |
|
||||
|
||||
במה זה נותן יותר עדיפות? המדינה נותנת מימון גם למפלגות קיקיוניות (קיקיוני במובן "שבין לילה היה ובין לילה אבד"?) כדי שיוכלו לפרסם את עצמן ומן הסתם תמשיך בכך גם אם יצטרכו לקנות להן זמן שידור. המצב הנוכחי בו למפלגה חדשה יש זמן תעמולה קצר ולא ניתן להגדלה בשום דרך מפלה יותר, בעיקר שמפלגות קיימות נהנות מסיקור חדשותי של פעילות נבחריהן. (ע"ע מסיבות עיתונאים וביקורים חצי רשמיים בחו"ל) |
|
||||
|
||||
כי הוא מעודד תלות בבעלי ממון. אדם שיכול להשיג יותר כסף, או שיש לו הון עצמי גדול יותר, יוכל להשיג יותר זמן שידור. |
|
||||
|
||||
והאפליה הנוכחית של איכות התשדירים לפי היכולת הכלכלית לא מעודדת תלות בבעלי ממון? ע"ע ההשוואות שאתה עושה על איכות התשדירים. אין דין תשדיר שהופק באולפנים מקצועיים עם פינקלשטיין כיועץ ובין תשדיר שנעשה עם מצלמת וידאו ובריסטולים. הידעת? השתתפתי בצילומי חומר תעמולה למפלגת "עלה ירוק" כאשר עשה רושם שהבחירות של 2001 יהיו גם לכנסת. כאמור - מצלמת וידאו בחצר הבית שלי. בלי בריסטולים, חזרה אחת. (ולא, זה לא יופיע בתשדירי התעמולה כי א. אני כבר לא "מישהו". ב. אמרתי להם שזה רק בתנאי שהבחירות הן בשני פתקים. |
|
||||
|
||||
אני אולי עושה השוואות על איכות התשדירים, אבל גם במעט מאוד כסף אפשר לעשות תשדירים טובים, ראה זה של חד''ש, וגם התשדיר מהיום של להב''ה. איכות התשדירים היא משנית כשהמסר הוא חד וברור. המפלגות הגדולות נזקקות להפקות מאסיביות כדי להסתיר את האין-לנו-אג'נדה-ברורה שלהם. |
|
||||
|
||||
למפלגות עשירות יש הרבה יותר אפשרויות לבצע מניפולציות על דעת הקהל. איכות התשדירים, מעודדים בשכר, פעילות בצמתים, ערבי הסברה, תליית שלטים ופוסטרים, ארגון מסיבות ופעילויות אחרות ובקיצור, למה דוקא את זמן השידור מצאה לנכון המדינה לרגלץ? לי זה נראה כמו שריד עתיק ומיותר לימי הערוץ היחיד והשוויון הכפוי. |
|
||||
|
||||
אם לעשירים יש יכולת יותר טובה, ורגולצית התשדירים היא נישה לא קריטית, אז גם המפלגות החדשות העשירות לא סובלות מהבעיה שאתה רוצה לפתור. אני חוזר ותוהה מה הבעיה העקרונית עם קיפוח מפלגות חדשות. האם זו בעייתה של הדמוקרטיה הישראלית? פרט לזה, נכון שלמפלגות עשירות יותר יש יותר כלים להגיע אל הציבור; אבל זה רע. אם אפשר היה לנטרל לחלוטין זאת לחלוטין, הייתי שמח. בינתיים, אני שמח על כל פיסת רגולציה שנותרה. |
|
||||
|
||||
הרגולציה המשמעותית ביותר היא ההגבלה החוקית על גיוס תרומות. ההגבלה הזאת מן הסתם מיועדת למנוע מצב שרק לבעלי ההון או לנתמכים על ידם תהיה היכולת לרוץ לכנסת. לדעתי זו רגולציה מספקת לחלוטין ואני לא מוצא שום סיבה לרכז את תשדירי התעמולה בשעות ובמקומות ספציפיים ולחלק את הזמן בצורה כל כך נוקשה. דרך אגב, לא רק למפלגות עשירות יש יותר כלים להגיע אל הציבור. גם לחברות עשירות ולאזרחים עשירים יש יותר כלים כאלו. (ע''ע שרי אריסון) |
|
||||
|
||||
אפליה לטובה של מפלגות קיימות על פני חדשות נראית לי הוגנת ומועילה, בערך מאותו כיוון (די מוסכם) שמעדיף מפלגות גדולות על קטנות (אחוז חסימה). לכן אפליה חזקה על בסיס זה עדיפה בעיני על אפליה פחות חזקה על בסיס כספי. בכלל, ככל שיוגבלו יותר אופני התעמולה (וינותבו יותר לכיוון אינפורמטיבי), כן ייטב בעיני. מה דתעכם על איסור מוזיקה בשידורי התעמולה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |