בתשובה לצחי ברזיק, 13/11/00 22:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלא לדבר על ''סטיב מילר בנד ולהקתו'' או ''הפרוייקט של אלן פרסון פרוג'קט''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלהקה של דייב מת'יוס - המוזיקה האמריקאית בין הטובות ביותר שניתן למצוא כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת הבעיה, כשלהקה חביבה אך חלושה כזו של דייב ידידנו מהווה חלק מרכזי מעמוד השדרה של הרוק האמריקני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חביבה אך חלושה"?? נעלבתי בשמו של ידידנו (המשותף?) דייב. בוודאי לא תטען כי שירים כמו: Satellite וכמובן הביצוע הנפלא לCrash Into Me Jimi Thing Rhyme & Reason Dancing Nancies All Along the Watchtower הינם חלושים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא חלשים, אבל גם לא ממש, טכנית, רוק. עד כמה שאני אוהב את דייב מת'יוס בנד (ולהקתו...), רוק צריך דיסטורשן, צעקות, מכות. יש להם הרכב מקורי, שאולי משלב מוטיבים רוקיסטיים פה ושם, אבל באותה מידה אפשר לטעון שהם להקת קאנטרי, או בלוז. בכל מקרה - אני ממליץ לבטל את הבחירות בארה"ב בכלל ולהכריז על קארטר ביופורד, המתופף של DMB, כנשיא הבלתי מעורער לתקופה לא מוגבלת. הוא בטח יעשה עבודה יותר טובה משני הדבילים שמתחרים עכשיו. נ.ב. איך נתת רשימה בלי להזכיר את Too Much, הדבר הכי קרוב שהיה להם ללהיט אמטיווי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על החיזוק. זוהי בעצם הנקודה, כיוון שגם אם להקה יכולה להיות עוצמתית עם רפרטואר של שירים שקטים, דמ"ב אינה כזו, ולכן מאבדים טיפה מחיוניותם (אם שיער יכול להיות חיוני, גם מוזיקה). וכן בהחלט, TOO MUCH, CRASH הנם הדברים היחידים המפגינים עוצמה רצינית כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים צודקים... Too Much ו -Crash הם בהחלט ברשימה, ובהחלט יש עוד כמה שראויים להיות בה.דמ"ב עושים מוזיקה מעולה - מגוונת, מקורית, בלתי ניתנת לסיווג (אלא אם כן יוצרים ג'אנר חדש) - הם לא עושים רוק וגם לא עושים קאנטרי או בלוז, הם משלבים מכ"כ הרבה תחומים שזה באמת עילבון לדחוס אותם לתוך קטגוריה כזו או אחרת. אצלי הם בראש רשימת ההשמעות (רק חבל שכמו אידיוט פספסתי הופעה שלהם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |