|
בתגובה לתשובתך לשאלתי - אתה מתמם. לגבי הספר המומלץ - אין בו שום התייחסות לגבי החלטה כביכול של קנדי לטובת התערבות צבאית בויאטנם. הפעולות שננקטו בזמן שלטונו של ק. היו מעוגנות בהסכמים שנחתמו לאחר מלחה"ע השנייה ולא היה בהן דבר הקרוב למעורבות בלחימה. כפי שאמרתי, הנשיא הראשון שהורה על פעולה צבאית אלימה קרי יצירת מגע עם האויב ולא הסתפקות בייעוץ גרידא היה ג'ונסון. למה ג'ונסון הורה על כך? מעבר לגנרל ווסטמורלנד שגם הוא היה דו משמעי הרי שהערכת המצב של הגורמים הבכירים ביותר בממשל היתה שהתערבות צבאית בוויאטנם תוביל למערכה ממושכת, יקרה שהצלחתה המדינית מוטלת בספק לאור ההגבלות הקיימות באזור (סין). אז לא יצא לי להכיר את ג'ונסון ואני גם לא נפגש עם פואד באופן אישי אך אם לדעתך הסיבה שאין לי בכלל חברים צריכה להביא אותי להאמין לפואד שתקציב המדינה ממש זיעזע אותו ולכן הוא פרש מן הממשלה הרי שאנני יכול לקבל את דעתך. שתיים בלילה, הניסוח לקוי והמשפטים ארוכים, עמך הסליחה.
|
|