בתשובה לאילן מעוז, 11/11/00 18:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי חלק מן הפתרון הוא להראות לפלשתנאים שבמצב הדברים הקיים, אין להם קיום מבלי שיתוף פעולה עם ישראל. הלא אנו כמדינה שהרשות תלויה ברבות מתשתיותיה ובסיועה הכספי יכולים להראות לרשות את ''נחת זרוענו'' במובן הכלכלי עוד בטרם אנו פונים למהלך צבאי כלשהו. אם לוקחים את זה ברצינות, הלא אפשר לגרום להרס איטי של כל סוג שהוא של איכות חיים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ברשות. ובמקביל, צריך לפעול להשוואת זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, שמעבר לקביעה העקרונית שהם ראויים לכך כאזרחים, זה יכול לפתור למדינה הרבה בעיות פנימיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם זה נכון, את חושבת שאת מבינה את זה, אבל ערפאת, שכבר נמצא בשטח בערך 50 שנה יותר ממך, לא מבין את זה? ב. אולי זה לא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משווה אותי לערפאת? מי צריך להיעלב, אני או הוא? :-) קטונתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון מעניין, אך חסר הבחנה מסוימת באשר למצב. לא ניתן להפריד באופן כה חד צדדי בין שני האחים- תושבי הרשות ואזרחיה הערבים של ישראל. באם תזיקי לאלו, ייפגעו אלו ובאם תזיקי לאלו ייפגעו אלו. הם רואים עצמם כחלק אינטגרלי מאומה ערבית גדולה, וגם אם הם מוכנים ורוצים לחיות תחת שלטון ישראלי, הם אינם רוצים לראות אחיהם מעבר לגבול סובלים מתחת לידי בעל הבית שלהם. ובכלל, עניין זכות השיבה לא ישתפר אלא יורע עקב פתרון שכזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |