|
||||
|
||||
עכשיו כשאני חושב על זה, לפי ספר הלימוד שלי לערבית מדוברת, ''מחשי'' זה אכן ממולא. אם תחשוב על זה, יש לזה גם מבנה של תואר, כמו ''טפשי,'' ולא של שם עצם, כמו ''כסא.'' |
|
||||
|
||||
וכותבים את זה ''קושא מחשי''. אדון חרדון למעשה טוען שהמילה הערבית לציון איבר המין הנשי נגזרת משמו של פרי הדומה בצורתו לאיבר המין הגברי דוקא. |
|
||||
|
||||
מי שרוצה לעורר תשוקה מינית יכול/ה לאכול דודאים או כנפי יתושים כתושים בעורבים ביין. אבל צדפות זמינות יותר וגם טעימות יותר. כשאוכלים אותן חיות (נא, אולי עם מעט רוטב חומץ ולימון), אומרים שהתשוקה המינית מתעוררת פלאים. לצדפה יש סימול חזק מאד לאבר המין הנשי. ראשית, צריך "לפתוח" את הצדפה, וכש"מפשקים" את שני חלקי הצדף מתגלה תוכן "רירי" עם מרקם של נוזל צמיגי וגושי קשים יותר אבל רכים לנגיסה. את הצדפה לא ממש אוכלים אלא "מלחכים" במצמוץ שפתיים. דגים (פרי ים) נחשבים לסמלי פריון, אולי כמו זרע בתוך נוזל. כמו לאיבר הנשי, לצדפה יש "ריח של מין" מאד מיוחד, ריח של דגים, ים, מלח, חומץ, ריח שדומה מאד לריח של האבר הנשי. לא סתם, כי הם מפרישים חומר כימי זהה, ששכחתי איך קוראים לו. אולי גם לקישוא יש אותה אסוציאציה (בלי הריח)? |
|
||||
|
||||
איך קוראים לעץ ההוא, שיש לו ריח של זרע? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
"דגים... נחשבים לסמלי פריון, אולי כמו זרע בתוך נוזל" אם התכוונת שזה מקור עתיק לדימוי עתיק, אז לא: בעולם העתיק מן הסתם הכירו את הנוזל בלבד. תאי זרע, כמה שהיום הם דימוי מובן מאליו, מן הסתם לא היו ידועים לפני המצאת המיקרוסקופ. (ואחרי המצאתו... מי היה הסוטה שהחליט להציץ ראשון בנוזל הזה?) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו טוב, בסדר. אבל בכ''ז, צדפות חיות זו חגיגה מינית של חמשת החושים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |