 |
|
 |
||
|
||||
 |
מורשת רבין היא נושא שולי. הנושא המרכזי הוא הדיכוי הטוטאלי של הבעת דעה שונה. אלוהים אדירים, האיש הושעה(ואולי גם יפוטר) מעבודתו כי הביע דיעה שלפיה "מורשת רבין" המדינית היא שנויה במחלוקת ולכן לא כדאי להדגיש אותה בתוך החינוך הקונצנזוסיאלי לזכירת הרצח. הקלות שבה יכול עסקן פוליטי(יולי תמיר במקרה זה) לרכוב על גל ציבורי ולהעניש אזרח על הבעת דיעה היא פשוט מזעזעת. ועכשיו נושא מעניין למחשבה: כפי שציין הכותב שלפני, ישנו קונצנזוס כללי בינתיים של הסכמה לשורה התחתונה של דברי מר אנשלוביץ(שמר שירן לא היה צריך להיות מושעה מעבודתו). סביר להניח שחלק מאותם כותבים הם אנשי שמאל שתומכים במה שמוגדר כ-"מורשת רבין"(ואני ביניהם). מדוע אותם אנשים התומכים בחופש ביטוי רחב, גם כשהביטוי אינו תומך בעמדתם, כמעט ואינם נשמעים בתקשורת הרחבה(עם כל הכבוד, "האייל" אינו נמנע על הגדרה זו)? מדוע כמעט כל הדעות הנשמעות המגינות על חופש הביטוי מגינות עליו, כי אותו ביטוי קרוב להשקפתם? שאלה למחשבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מנותק מהטלוויזיה בימינו, אבל נכחתי שלשום בפאנל שכלל את דוד ויצטום, נדב העצני, ועוד פרופ' כלשהו ששמו חמק מזכרוני. הייתה הסכמה בין השלושה כי המהלך היה שגוי, ונבע מרפלקס מותנה ולא מחשיבה אמיתית כלשהי, שהייתה מבהירה כי פעולתו של מר שירן היא לגיטימית לחלוטין - ואפילו אינה מבזה את זכרו של רבין (כאשר, כידוע, ביזוי זכרו של רבין אינו עבירה על החוק בין כה וכה). אני מניח שהיו עוד רבים בתקשורת שחושבים כך, אבל התגובה הרפלקסיבית (גם שלי, אני בוש לומר) הייתה של התנגדות לדבריו של שירן, ולכן היא זו שזכתה לביטוי הנרחב ביותר בתקשורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |