בתשובה לדובי קננגיסר, 07/11/00 15:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הצלחת להימלט ממלכודת אי-המוסריות. הנסיון להטיל את כל האשמה ב"טבע-אדם" אמורפי אין בו דבר. כמובן, יש אנשים טובים ויש טובים פחות, בדרגות שונות של פחיתות-טיב, אולם אין בהבחנה זו כל רבותא, ולמעשה היא אחת הקלישאות החבוטות יותר שקיימות. כמובן שיצר-האדם יכול להיות רע ומרושע. כמובן שלולא היתה משטרה, סביר להניח שאנשים היו משעבדים, מכים וגוזלים את חבריהם ואונסים את חברותיהם (וגם את חבריהם), אבל זו כל הפואנטה - בדיוק בשביל זה כן ישנה משטרה! (משטרה במובן הרחב, הכולל מערכת חוקים סדורה ומערכת שיפוט) כנ"ל בדיוק לגבי יחסי הכלכלה-חברה בין בני האדם: תן להם חופש מוחלט להשתולל ולעשות כרצונם - Voila! תקבל בדיוק את מה שיש לנו היום - ניצול קטינים ובגירים, זיהום כדה"א, עושק, השחתה תרבותית ועוד כהנה וכהנה. גם כאן הפתרון הוא פשוט: קצת משטרה (וגם כאן - במובן הרחב, כולל חוקי עבודה וסחר בינ"ל, עם מערכת אכיפה וסנקציות כואבות) ותקבל, אם לא סדר מוחלט, לפחות עולם יפה יותר שאפשר לחיות בו. המכניזמים שהצעת יפים מאוד, וראויים מאוד, וכפי שציינתי קודם אני גם משתמש בהם באופן פעיל, אבל למרבה הצער הם פשוט אינם מספיקים: בדיוק כמו שלא מספיק לשכנע בדברי-כיבושין רוצח מטורף או בריון תוקפני, אין זה מספיק לאיים על מקדונלדס עם תקשורת וחרם צרכנים. עובדה - זה פשוט לא עובד. במחשבה נוספת, לא רק שזה לא עובד, זה גם מקביל להפליא לפתגם העממי בדבר האמצעי בו לא מומלץ לאיים על נפקניות. הרי מקדונלדס ונייק, עם כל הררי הכסף שלהם, מפיצים כזאת כמות של תעמולה ודיסאינפורמציה, שלפעילים הירוקים התפרנים פשוט חבל על הזמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שאתה לא מבין - בדמוקרטיה, מי שקובע עבור המשטרה מה צריך לאכוף, זה העם עצמו. הסיבה שאסור להרוג, ושהמשטרה תנסה לעצור בעדך מלרצוח אנשים, היא שהחברה החליטה לאסור על כך. החברה, אפעס, לא קבעה שאסור לנצל ילדים בחברות זרות, ולראייה - לאנשים לא אכפת. ומי אתה שתקבע עבור חברה שלמה כלשהי מהם הערכים שצריכים להנחות אותה? אתה בא ואומר - לדעתי, כך וכך צריך לנהוג, ולכן צריך לכפות על חברה X לנהוג כך - וכל זאת בזמן שהחברה באופן אקטיבי למדי דוחה את ערכי המוסר שלך. כשתוכיח לי שערכי המוסר שלך עליונים בצורה כלשהי על מוסר אחר כלשהו בצורה אובייקטיבית, נוכל להמשיך את הדיון. ועוד דבר אחרון - אם לחברה האמריקאית היה אכפת מהילדים הסיניים (לחברה, לא לתאגידים) והייתה כולה מחרימה את מקדונלדס (או אפילו לא כולה - רבע ממנה גם היה מספיק), ידידנו רונאלד ושאר חברי הדירקטוריון היו דואגים מהר מהר לפטר את כל הילדים הקטנים, ולהעביר את עסקיהם חזרה לארה"ב - אם כבר לשלם שכר מינימום, כבר עדיף להיות פטריוטיים ולספק עבודה לאמריקאים... איזה כיף. אני בטוח שהילדים הסיניים מאוד ישמחו על העזרה שהושטת להם. העובדה היא שהכלכלה שלהם מסריחה (נחש בגלל איזו משנה מדינית-כלכלית), ולכן יש להם צורך בכלל בתאגידים שכאלו שיספקו להם מקומות עבודה עלובים כל-כך. אי אפשר לצפות ממקדונלדס לדאוג לסין. יש לה דברים יותר חשובים על הראש. למשל המתכון החדש של המק-נאגטס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון דובי ,הסינים צריכים לדאוג לעצמם. גם המובטלים צריכים לדאוג לעצמם ,וגם המפגרים והנכים, ובכלל - בוא נעצום את העיניים ונגיד שכולם שווים. אז זהו, שלא. בדיוק כמו שלמפגר ולגאון אין אותה יכולת לנצל מחשב ביעילות ,כך גם למי שגדל בשיטה קומוניסטית ולמי שגדל במערב אין אותה יכולת לנצל ביעילות את הביקוש לצעצועי ילדים. מצד אחד, המדינה (או מקדונלנדס, במקרה שלנו) לא צריכה להיות אמא של אף אחד מפני שהסינים (או המובטלים, או...) צריכים להזיז את התחת, להתאמץ וללמוד. מצד שני, תמיכה היא חיונית אם רוצים שהלימוד הזה יתבצע מהר וטוב .כשפשוט זורקים אנשים ישר למים, חלק מתחילים לשחות, אבל חלק גם טובעים. תראה ברוסיה מה קרה כשזרקו אנשים למערכת קפיטליסטית בלי הכנה נפשית ובלי ייעוץ צמוד. יש שם עוני נורא היום. בוא נעבור לסין. הפועלים הסינים יודעים לייצר צעצועי ילדים, ומקדונלדס יודעת לשווק אותם באמריקה. יופי! יש לנו זיווג. אלא מה, שהסינים עניים ובורים (בכל הנוגע לקפיטליזם) וכנראה גם לא מאורגנים. הם לא יודעים שלמקדונלדס ישתלם להעסיק אותם גם אם ירוויחו כפליים. כמובן שלמקדונלדס יש אינטרס להשאיר אותם בורים, וזה מראה לך שהשיטה רקובה: שיטה כלכלית שבה למישהו יש אינטרס לעודד בורות אצל אחרים היא שיטה בעייתית, לכל הפחות. עכשיו השאלה מי יחנך את הסינים. ההנחה הבסיסית היא שהפועלים הסיניים העניים צריכים את הכסף יותר מבעלי המניות של מקדונלד, שהם בעיקר קרנות פנסיה אמריקאיות שמבטיחות את עתידם של בני המעמד הבינוני. לכן צריך שהסינים ידעו שיש להם אלטרנטיבות. תחשוב למשל על סידור שבמסגרתו מקימים הפועלים הסיניים חברה משותפת, שמייצרת את הצעצועים בקבלנות עבור מקדונלדס - ברור שזה פתרון עדיף מבחינת הדרך שבה הכסף מתחלק, אלא שזה לא יעבוד מפני שמקדונלדס פשוט תגייס פועלים חדשים מבין המוני האיכרים המובטלים של סין. הנה לך דוגמא למצב קלאסי שמצדיק הקמה של איגוד מקצועי! כמובן שגם זה לא יעזור, כי מקדונלדס פשוט תעביר את הייצור לאינדונזיה, או להודו. אבל מה אם גם שם תקום תנועה שתחנך את הפועלים? ועוד הערה קטנה לחובבי הקפיטליזם החופשי למיניו :מי שהיה בדרום אמריקה התוודע להבדלים העצומים בין המעמדות שם - למשל בבוליביה ובפרו .יש שם תחרות חפשית וקפיטליסטית, מה שמוביל לזה שההשקעה הלאומית בחינוך היא אפסית מפני שלבעלי ההון לא משתלם לחנך את ההמונים .הרבה יותר כדאי להם לנצל אותם ככוח עבודה זול. פועלים מחונכים עלולים, חס וחלילה, לקלוט שמנצלים אותם ולהתאגד לצורך מאבקי שכר, וזה מסוכן. שכבה צרה של בעלי הון מעוניינת בחוסר השוויון, מנציחה אותו, והרי לך כלכלה מפגרת. לסיכום, קפיטליזם לפעמים גורם להשקעה נמוכה עד זניחה בחינוך. אולי סוציאליזם, למשל בדגם הסקנדינבי, הוא לפעמים כורח השעה במדינות מתפתחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הולך לקלקל לך טיפה את התיזה שיש לך על הדיעות שלי. השגיאה שלך מתבררת מביטוי אחד בתגובתך: "המדינה (או מקדונלדס, במקרה שלנו) לא צריכה להיות אמא של אף-אחד". אז זהו - שהמדינה (להבדיל ממקדונלדס) כן צריכה להיות האמא של אזרחי המדינה. מדינה נורמלית לא הייתה מאפשרת לתאגידים לנצל ילדים. אני מניח שאם האזרחים מאפשרים למדינה להמשיך לפעול בלי מרי - או שהם מדוכאים בכוח (ואז מקדונלדס היא באמת לא הבעיה שלהם), או שהם מסכימים עם המצב (ואז מי אנחנו שנלין על החלטתם?). הסינים חושבים שהמצב רע? שיעשו מהפכה כנגד השלטון הרקוב שלהם, ויחליפו אותו בשלטון דמוקרטי, ואז יוכלו להשליט על עצמם כללים קפיטליסטיים, סוציאליסטיים או סוציאל-דמוקרטיים - לפי בחירתם שלהם. מקדונלדס לא צריכה להיות אחראית לשיטת המשטר שלהם. מקדונלדס בסך הכל מנצלת הזדמנויות, כאשר שתי חזיתות שיכלו למנוע את הניצול הזה נשארות אפאתיות לחלוטין - הן החזית הסינית, שהייתי יכולה למנוע את הניצול בחוק, והן החזית החברתית בארה"ב, שיכלה להחרים את המנצלים. מכיוון שלחברה לא אכפת, החברה קבעה דה-פקטו את גבולות המוסר שלה - לא מזיז לה שיש ניצול של ילדים בסין. זה כבר לא אשמת התאגידים, זה אשמת האנשים. "הסינים" כקבוצה, כלל אינם דומים ל"מובטלים" או "המפגרים" או "הנכים" כתת-קבוצות בתוך המדינה - הראשונים צריכים להיות ריבונים לעצמם, האחרונים, בהיותם חלק ממדינה, זכאים להגנתה ולזכויות יסוד מסויימות (רווחה עד גבול מסויים, טיפול רפואי, חינוך, הגנה מפשיעה וכד'). הסינים, לעומת המובטלים, שולטים לחלוטין בגורלם, או לפחות - צריכים לשלוט בגורלם. כן, אני מתנכר למדינות שלא אימצו את הדמוקרטיה. אני לא חושב שאני צריך לדאוג לעם שלא דואג לעצמו. יש לי יותר סנטימנטים לרוסיה (שלפחות מנסה) מאשר לסין, שעדיין שקועה עד הצוואר במשטר שמאפשר ניצול מחפיר של ילדים. מקדונלדס היא בכלל לא חלק מהמשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה עניין שיטת המשטר לכאן. אם נחליף בכל מקום בסיפור שלנו את" סין "ב"-הודו", שהיא דמוקרטיה, משהו ישתנה? הבעיה היא לא שיטת המשטר וגם לא חוסר הדאגה של סין והודו לאזרחיהן. הבעיה היא במפורש שמקדונלדס יכולה לבחור לה באיזו מדינה בעולם לפעול, והיא תבחר תמיד במדינה שבה יהיה הכי זול לייצר, כלומר במדינה שהעובדים בה הכי עניים והכי פחות מודעים ליכולת המיקוח שלהם. לכן לסינים יש ברירה אכזרית: לקבל את התכתיבים של מקדונלדס, או לא להיות מועסקים על ידה. אם יתעקשו, למשל, על תשלום שכר מינימום, מקדונלדס פשוט תעבור לייצר במדינה אחרת. באופן פרדוקסלי נוצרת כך תחרות בין מדינות על הרעת תנאי העבודה, לא על הטבתם - והכל במטרה לזכות בחסדי התאגידים הגדולים שיכולים להבטיח תעסוקה למיליוני מובטלים. זה לא שונה בהרבה מהמהפכה התעשייתית, שבמהלכה נאלצו מיליוני אנשים לעבוד שעות בלתי אפשריות למען שכר זעום. כמובן ,ייתכן שסבל אנושי לא נחשב למשהו שצריך למנוע, אבל אם כן - מה זה משנה מי אחראי לו? ברור שצריך למנוע אותו וזהו. איך? אולי על ידי העברת חוק שכר מינימום כלל-עולמי ,אם זה אפשרי, או על ידי חיוב החברות הבינ"ל להעסיק עובדים מקומיים גם בדרגי הניהול ולא רק באולמות הייצור - אני פתוח להצעות. אבל אי אפשר לטעון שהשוק מביא כאן לרווחה לאדם הפשוט. זה מצב קלאסי של תחרות מול שיתוף פעולה. אם קבוצה מספיק גדולה של מדינות מתפתחות תתלכד ותעביר חקיקה סוציאלית בסיסית, זה ישלול מהתאגידים הגדולים את כח המיקוח שיש להם כיום מול כל מדינה בנפרד .מצד שני, אם הן יתחרו זו בזו ,ייווצר לחץ להרע את תנאי העבודה ככל האפשר כדי למשוך את התאגידים. מה עדיף? מה שכנראה חומק ממך הוא שבטווח הארוך לכולנו כדאי שהסינים יהיו עשירים, כי סינים עם כסף בכיס זו עוד שוק פוטנציאלי לתוכנה ישראלית, וליהלומים ישראליים, וזה המוני תיירים סיניים בארץ הקודש ממלמלים ומקליקים במצלמותיהם ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא יוסף... אני עייף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, לאו"ם אין כבר איזו אמנה שקובעת את זכויות הילד? למה לא אוכפים אותה, בעצם? בכל מקרה - אני חושב שהגענו להסכמה - המדינות החלשות צריכות להתאגד ולמנוע העסקה של ילדים בשכר זעום. הידד לפוליטיקה! שמת לב איך התעשיינים כלל אינם פקטור בפתרון הפשוט הזה? הרי זה מה שאמרתי מלכתחילה - שהפתרון צריך לבוא מהממשל של אותן מדינות, ולא מהתאגידים, שאין זה מתפקידם. נשאלת גם השאלה מדוע ולמה נאצלת מדינה להסתמך כל כך על חסדיהם של התאגידים האמריקאים? מדוע אין המדינה יכולה לדאוג לאזרחיה לכלכלה שתאפשר התפתחות מקומות עבודה מקומיים, שהתוצר שלהם ייוצא למדינות אחרות, ולא ייובא(*) חזרה את המדינה המייצרת כדי להמכר לציבור? אולי אני נאיבי, אבל נראה לי קצת מטופש להאשים את התאגידים כשממשל לא מצליח לנהל מדינה... (*)אני בטוח שלא ככה מאייתים את זה, אבל אני עצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אל תהיה בטוח שלא כך מאייתים 'ייובא' ו'ייוצא', דומני שזה אכן האיות הנכון (ואם בכל זאת טעות בידי, יופע נא מיד האייל הדקדקן ויעשה סדר בדברים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמות המשחק הם קידמה, תרבות וציוויליזציה. ודאי הוא שהמעשים האסורים נקבעים בקודקס הפלילי של כל מדינה ומדינה (דמוקרטית) בהתאם לבחירת אזרחיה. אינני מבקש לכפות על החברה את דעותיי ולכן אינני נוקט באמצעי טרור, כפיה או הפחדה. אני פשוט מביע את דעותיי ועושה (כמעט) כל שביכולתי כדי לשכנע את בני האדם להסכים להן ולנהוג בהתאם. כך עושים כולם (או לפחות, כל הדעתנים שבינינו) ואינני רואה מדוע אתה סבור שאני מבקש לכפות את דעותיי על אחרים. כיום, אמנם, אין חוק נאור במדינת ישראל הקובע כי תאגיד שמנצל ילדים לא יוכל לעסוק בישראל, אולם זהו מצב זמני ביותר - אם אני ושכמותי נעבוד קשה מספיק, בסופו של דבר יהיה חוק כזה. עד לפני כ-13 שנים היה חוק פלילי בישראל שקבע איסור על יחסים הומוסקסואליים. עד לפני כ-150 שנה העבדות היתה חוקית ורצויה בארה"ב. אז מה? רק בגלל אנשים כמוני, שלחמו בהתלהבות כדי לקדם את החברה - דברים השתנו. אנשים אינם רעים או לא-אכפתיים, הם פשוט עייפים. הם סבורים, לא בלי מידה של צדק, שאחרי יום עבודה קשה מגיע להם רק לנוח ולהירגע ולא להתעסק בבעיות חובקות עולם. אבל אם אני אזיין להם מספיק במוח - אולם הם יתרצו ויקשיבו לרגע, ואולי גם יצביעו בעד חוק כנ"ל, או בעד מפלגה שתריץ אותו. מה איתך, דובי, כיצד אתה היית מצביע ביחס לחוק כזה? גם לנבואתך ביחס לאבטלה המצפה לילדי סין אינני מסכים. שכר-המינימום הסיני עדיין נמוך להפליא מזה האמריקני בערכים מוחלטים. לפיכך, סביר להניח שמקדונלדס פשוט היתה משלמת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, אם מה שאתה אומר הוא נכון - אז אנחנו מסכימים. כי אני הרי כל הזמן אומר שהכח לשינוי הוא בידי הציבור, ולא בידי התאגידים. אם היית חי במדינה קומוניסטית, לא היית מסוגל לנסות ולשכנע אנשים כך - רק הדמוקרטיה הליברלית מאפשרת לאדם לשלוט כך במדיניות מדינתו. האם הייתי תומך בחוק כזה? יתכן. לא בדקתי את כל המשמעויות הכלכליות של צעד כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק - אינני קומוניסט ואין ברצוני להטיף, לייסד או לחיות בדיקטטורה רצחנית המתיימרת לפעולה צודקת באמצעות דיכוי בני-אדם למען ערכי שוויון, כביכול, דוגמת המפלצת שנתקראה ברית-המועצות. אינני מסכים להגדרתך שרק בדמוקרטיה ליברלית יכול אדם לשלוט במדיניות מדינתו. בוא ונעמיד דברים על דיוקם - לשלוט בודאי איננו המינוח הנכון, הייתי מציע ''לנסות להשפיע''. אפשרויות ההשפעה לאזרח בודד על מדיניות המדינה בדמוקרטיה ליברלית אינן מעטות, אך גם אינן מספיקות. האפשרויות להשפיע הנתונות בידי תאגידים (או, אם נקרא לילד הסורר בשמו, לאזרחים הבודדים אך העשירים) הן מרובות יותר. המכניזם הוא פשוט מאוד - טמטום ההמונים. במדינה כמו ארה''ב, שבה ההמונים מטומטמים מאוד ממילא (מערכת חינוך ציבורית הגרועה בעולם המערבי) ניכרת השפעה אדירה לפרסומות מקדונלדס בהן נתקל האמריקני הממוצע עשרות פעמים ביום. לעומת זאת, ההשפעה של כמה פעילים ירוקים רדודי-כיס היא מוגבלת מאוד. מדינה עם משטר סוציאל-דמוקרטי תעניק לאזרחיה כוח רב יותר להשפיע וכוח פחות לתאגידים. במדינה סוציאל-דמוקרטית יהיו מוסדות קהילתיים חזקים יותר שיאפשרו גם לבני-אדם עניים להשפיע מבלי להיזקק למשאבים כלכליים. לעומת זאת, לתאגידים יהיה פחות כסף ויחולו עליהם יותר מגבלות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |