בתשובה לדובי קננגיסר, 02/01/03 12:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חקיקה שמשפיעה על אורח החיים של החברה בישראל יכולה להיות משהו כמו ''חוק סיבסוד נרות פסח'', או, תקנה שממליצה לגננות להדליק נרות פסח באביב, שניהם לא כפייה דתית בצורה המוכרת והשנואה, שניהם, לדעתי, לא אנטי-דמוקרטים. לא, אתה לא בור, נרות מדליקים בשבועות. אני הבור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(ודאי ידוע לכם ש)נרות מדליקים גם בפסח וגם בשבועות, לפני כניסת החג (וגם בעוד חגים ושאר שבתות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יצא ששנינו בורים. באמת? מדליקים? למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כניסת השבת מדליקים שתי נרות1 כדי לסמל את זכירת השבת, וכדי לסמל את שמירת השבת. בנוסף לזאת, מדליקים נרות שבת כדי לסמל אור, עם כניסת השבת מואר הבית. אני מתארת לעצמי שהסיבה להדלקת נרות בחגים בהם אסורה מלאכה היא הסיבה השניה. בכל מקרה, נא להוסיף אא"ט לכל מי שלי (אני לא עוזי ולא רב"י, ולא הייתי רוצה להטעות אותך, מיסטר קיי2). 1 ויש הנוהגים להדליק נרות כמספר בני הבית. 2 השם החדש שהחלטתי להמציא לך הרגע, סתם כי בא לי. נכון יפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדליקים נרות לפני כניסת שבת וחג (פסח (ראשון ואחרון), שבועות או סכות (ראשון ואחרון), ראש-השנה או יום-כפור). מדליקים גם בחנוכה, אבל מסבה אחרת לגמרי. הסיבה העקרית להדלקה: "ויהיה נר דלוק, ושולחן ערוך, ומיטה מוצעת - שכל אלו לכבוד שבת הן." (רמב"ם הלכות שבת, פרק ל' הלכה ה'). וסתם שתדעו, "אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום [ביין], נר שבת קודם." (שו"ע או"ח סימן רס"ג סעיף ג'). עקב בצד אגודל נתקדם להגשמת חזונו של העורך הראשי (תגובה 118607). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הבנתי את הסיבה - "שלום בית" (נדמה לי שאפילו לנר חנוכה קודם נר שבת). תוכל להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיבה שבגללה נר שבת קודם לקידוש היא שלום בית? לא ידעתי. אבל יכול להיות שזה בגלל שאת הנרות מדליקה האישה,ואת הקידוש עושה האיש. הואיל והגבר הוא המפרנס והוא שעושה את הקניות1, ראוי שיציב את טובתה לפני טובתו, על מנת למנוע מריבות של "אתה אולי יכול לקדש, אבל אני לא יכולה להדליק נרות חתיכת סוציומט אנוכי שכמוך" אבל זה סתם ניחוש שלי. 1נו מה. _______ העלמה עפרונית, עוד מעט בדרך לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת ששלום בית זו הסיבה שנר שבת קודם לקידוש, אלא אחת מהסיבות להדלקת הנרות עצמם. יופיע עוזי ו. בשנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שלום בית" מוזכר כטעם להדלקת נרות שבת, ומדובר פשוט בהקלה על בני הבית (נעים יותר להסתובב באור מאשר בחושך), ולא דווקא במניעת מריבות1. בהתלבטות בין נר שבת (שלום בית) לפרסומי ניסא (נר חנוכה), "אמר רבא, פשיטא לי, [אם אדם אינו יכול לקנות את שני הדברים,] נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף משום שלום ביתו"2, וכנ"ל נר שבת עדיף מקידוש על יין. 1 מסכת שבת כג: ברש"י ד"ה "שלום ביתו", ושם כה: ברש"י ד"ה "הדלקת נר בשבת". 2 שבת כג: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה אתה לא מכיר את אישתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו דוקא מקובל שלאחר הדלקת נירות נשות הבית אומרות לכל השאר "שבת שלום" בליווי נשיקה. אולי זה בכלל מנהג קדום ולזה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שלוש "שבת"ות. אחת, ה"טבעית", משקיעת החמה עד צאת הכוכבים. שניה, ציבורית, תלויה בשעה שבה הציבור מקבל על עצמו את השבת (נהגו לקבל את השבת משעת בין השמשות (כ-18 דקות לפני השקיעה), ובמספר מקומות (ירושלים, פתח-תקוה) אף מוקדם יותר). שלישית, פרטית - אדם יכול לקבל על עצמו את השבת מוקדם מהציבור, ולהוציא אותה מאוחר יותר. הנשים אומרות "שבת שלום" משום שבהדלקת הנרות הן מקבלות על עצמן את השבת (ולכן מברכים אחרי ההדלקה ולא "עובר לעשייתו"). אני לא מכיר מקור כתוב למנהג הכולל נשיקות (וקשה לי להאמין שיש כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש הנוהגים גם כאן "עובר לעשייתו", ומברכים לפני ההדלקה. 2. מנהג ידוע לנשק ידי האב והאם לאחר שחוזרים מבית הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התארחתי פעם בביתה של רבה קונסרבטיבית בלוס-אנג'לס, במוצ"ש, והשתתפתי בטקס ההבדלה1. אודה ולא יודע אם אבוש, זו הפעם היחידה שיצא לי. כחלק מהטקס, היא עברה בין הנוכחים ונישקה אותם. 1 במבטא אמריקאי (מלעיל, ל' קשה) זה נשמע דומה לשמו של מלך ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי זה מנהג קונסרבטיבי, כי אלו שורשי המחותנים שלי. בכל מקרה, זו היתה הצעת-בדיחה לפתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק מנהג קונסרבטיבי, גם אצלנו זה ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה וסליחה (וזו התוצאה של שר חינוך מהמפד''ל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי? שר החינוך של המפד"ל? בואיהנה אל תפחידי אותי על הבוקר! (לא שהאופציות הקיימות לא מפחידות תמידית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איה היית ומה עשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף למברכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קבלת פנים חמה. לצערי, לא הייתי בנכר, נשארתי בארצנו הקטנה והרטובה, הייתי מאד עסוק בדברים שונים ולא יכולתי להתפנות ולהגיב. תודה לכל המברכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמיתי היה עונה: 1. איזה קבלת פנים חמה. 2. לצערי, לא הייתי בנכר. 2.א. נשארתי בארצנו הקטנה והרטובה. 2.ב. הייתי מאד עסוק בדברים שונים. 2.ג. לא יכולתי להתפנות ולהגיב. 3. תודה לכל המברכים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |