בתשובה לאלמוני אחר, 31/12/02 23:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנביא כשליח שנושא את דבר האל יש עמדה מסוימת, אולי לא "סמכויות" במובן המודרני. אבל אני כבר מבולבל. איפה עוזי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לאיזה "סמכויות" אתה מתכוון. אם לסמכויות השלטוניות הבירוקרטיות של מי אחראי על מה וכו', שנובעות מהקונצנזוס של הכוחות השולטים בינהם לבין עצמם אז התכוונת לכהן, כי נביא מעולם לא נכנס לקונצנזוס הזה. אם אתה מתכוון לסמכות בעיני אלוהים, לא היה דיון על זה. לנביא שנשלח ע"י אלוהים יש אסמכתא אלוהית, אבל הוא בלאו הכי לא נשלח להנהיג ואין לו סמכות לעשות שום דבר אחר מלבד להטיף ולבקר את כולם. הדיון היחידי שהיה סביב נביאים היה האם הם נביאי אמת או נביאי שקר (כלומר אם הם באמת נשלחו ע"י האל או לא, כיון שרק להם האל נגלה למרבה הנוחות - בעיה דומה לבעיה שיש לנו היום, אבל בדוחק). בכל מקרה זה לא סיבה לפתוח עוד פתיל בדיון הגם ככה מסועף1 הזה, אז אני אחזור לפינה שלי עכשיו. -- 1 אני לא בטוח שזה שימוש נכון במילה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף למה שאבירי כתב, ההבדל הוא כמובן בתקופה - בזמן שבית המקדש הראשון היה קיים (ולפני כן) היו נביאים שהתעמתו רבות עם מלכי יהודה וישראל; הלכה כתובה - לא היתה אז. מאוחר יותר, לאחר עליית עזרא ונחמיה ובזמן בית המקדש השני, לא היו נביאים אלא כהנים, ואז נכתבה המשנה שדנה גם בסמכויות הכהן והמלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |