|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. להשתמט נקודתית משבוע פה או חודש שם אין ויכוח שאפשר בצינורות המקובלים. אני טוען שגל של סרבנות פוליטית יכול לשמש למילואימניק אחד "מסך עשן" שהוא התחלה של תהליך לצאת מזה, או לחליפין לסדר לעצמו "חופשי חודשי" לשנתיים שלוש הקרובות. משהו לשלוף בשנייה שהק"ק מתקשרת לשאול למה לא התייצבת. במצב הנוכחי, כשכהצבא מנתב כמעט את כל המשאבים שיש לו לשטחים, לחייל שיש לו "פטור" מהשטחים סביר להניח שידלגו עליו הרבה, וכבר מזמן הוכח שכשמדלגים על מישהו לאורך הרבה זמן, הוא עלול ליפול בין הכסאות1. לכן לפי דעתי חלק קטן מהסרבנים המצפוניים חושבים על דברים אחרים מאכזריות הכיבוש כאן. ולכן אני חושב שאם בג"ץ היו נותנים לגיטימציה לסרבנות המצפונית, היינו מקבלים פתאום עוד הרבה סרבנים שהיו מצטרפים לגל. 1 אח... החלום הרטוב. |
|
||||
|
||||
באמת לא הבנתי, אבל זה משום שאתה טועה בהנחות היסוד שלך. חייל מילואים שמסרב לשרת בשטחים, נכנס לכלא לתקופה ארוכה (לפעמים) מזו שהוא היה צריך לשרת, תקופה בה הוא לא יכול לעבוד, ולא לקבל עליה כסף מהביטוח הלאומי (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). ובסוף אותה תקופה, אותו חייל יקבל שוב צו מילואים, אם הוא יקבל את הצו לשרת בשטחים, הוא שוב יסרב, ושוב ישלח לכלא (ז"א בינתיים הוא שירת תקופה יותר כפולה מחבריו והפסיד כחודשיים ממשכורתו השנתית) וחוזר חלילה. אם הצו שהוא קיבל הוא לא לשטחים, החייל ישרת במילואים כמו כל שאר החיילים. ז"א בשורה התחתונה, החייל המדובר שירת במילואים בדיוק לאורך אותו זמן כמו חבריו, ו*בנוסף* היה בכלא תקופה ארוכה מזמן השרות של חבריו, ללא קבלת כסף. מכאן, סירוב הוא לא דרך נוחה שלא לשרת, משום שסירוב לא גורר אי שירות, אלא רק דחיה בשירות, ובמקביל ישיבה בכלא לתקופה . סירוב הוא כן דרך טובה להשמטות נקודתית, אבל הסכמנו שיש דרכים קלות בהרבה. ואגב, יצא לי לממש למשך שנתיים את החלום הרטוב שלך, ואם אני יכול לסיים את הדיון בהמלצה, רבותי, כשאתם מצליחים להישכח ע"י קצינת הקישור והמג"ד שלכם, אל תזכירו להם. |
|
||||
|
||||
כמה טראגי ! איך הזכרת להם ? כל מה שאתה אומר נכון, ומחזק (בערך) את הטענה שלי. הטענה שלי היא שאם בג"ץ היו נותנים לגיטימציה לסרבנות מצפונית, אז צה"ל היה נאלץ להפסיק להשתלח בסרבני השטחים. היה נוצר סוג חדש של פטור, שמאוד קל להשיג, וצה"ל היה מחוייב להכיר בו, בהחלטת בג"ץ, ואז כל מה שתיארת לא היה מתרחש. |
|
||||
|
||||
למעשה, היה מדובר בחיסול גיוס החובה מכל בחינה מעשית. |
|
||||
|
||||
היה תרגיל גיוס, מהסוג שצריך ללכת לאיזה בית ספר, לחתום, וללכת הביתה. קיבלתי את ההודעה כשהייתי באמצע הלימודים, ושסיימתי את הלימודים, לגמרי שכחתי לקפוץ ולחתום. תוך שבועיים קיבלתי זימון למשפט, ותוך כדי המשפט הם גילו שלא שובצתי כבר שנתיים. הטענה העתידית שלך נראית לי נכונה, אבל היא נכונה גם מהצד השני. ז''א, אם בג''ץ היה משחרר אותם מהחובה לשרת, הם היו נהפכים מתנועת מחאה קטנה ומשפיעה, לתנועת השתמטות גדולה וחסרת חשיבות ציבורית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרי אף אחד לא יאמין שהם באמת מוחים על משהו. |
|
||||
|
||||
זה נשמע לי כמו אוכסימורון: "תנועת השתמטות גדולה וחסרת חשיבות ציבורית" גם ככה צה"ל פורס את כוחותיו בשטחים בפרוסות דקות מאוד. עוד תנועת השתמטות גדולה אחת - ואבדנו. אין לך מושג כמה אני משתתף בצערך. מה משתתף, הייתי נותן כליה כדי לחלוק איתך את הכאב הזה. כמה אירוני ששתי הפסקאות האלו מופיעות אחת לצד השנייה. אבל זה אומר הכל לא ? |
|
||||
|
||||
אגב, אם תיתרום כליה, תקבל פטור זמני. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |