 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוד גיטלין היה פעיל מרכזי בגופי סטודנטים בשנות הששים המאוחרות. כאיש שמאל חדש גאה הוא מצא את עצמו נמנע מהשתתפות בבחירות 68' מתוך התעוב שחש כלפי המפרי, המועמד הדמוקרטי. לפני כשנתיים יצא לי לשמוע את גיטלין מרצה בארץ, עד היום רודפת אותו הרגשה אמיתית של אשמה על שסייע בעקיפין לבחירתו הראשונה של ניקסון. ממרחק בטוח, אני משער, ההצבעה הופכת באמת לאקט טהור ואידאולוגי יותר, סוג של לוקסוס. בבחירות שייערכו בארץ, למרות שלא תמצא מועמד שיעורר בך את אותה הזדהות שעורר ניידר אני משוכנע שתתגבר על הסלידה הקלה ותשלשל את הפתק ה"גרוע פחות" מבחינתך. ובאשר לגיטלין, קצת מאוחר לשכנע אותך או את כל אחד מהאנשים שהגישו לבוש, ככל הנראה, את הנשיאות, אבל גיטלין פירסם לפני שבוע וחצי מאמר שבדיוק זו מטרתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את המאמר ב-Salon כשפורסם אך לא התעמקתי בו, קראתי אותו בשנית כעת והוא מעניין, אך גם לוקה בחסר. ראשית - כמו גיטלין, גם אני מתנגד באופן נחרץ לתופעה המגונה של 'הצבעה אסטרטגית' (החלפת קולות בין מצביעים ממדינות מתנדנדות למדינות בטוחות כך שניידר יזכה בקול מבלי לסכן את סיכוייו של גור במדינות המתנדנדות). אני חושב שזה אקט לא מוסרי ופרובלמטי ביותר מבחינה דמוקרטית (ואולי גם חוקתית), שלא לומר צבוע לאור הדרישה החד-משמעית להצבעה מצפונית כפי שקרא ניידר. אך כאן הוא גם שוגה, משום שרק כמה פסקאות קודם הוא קרא להצביע לגור משום שהצבעה לניידר משמעה תמיכה פסיבית בבוש - מה שנוגד את מחאתו להצבעה א-פרגמטית. שנית - טיגלין טוען כי הלא-מצביעים מתחלקים בדעותיהם באותו האופן שמתחלקת שאר האוכלוסייה. זה יכול להיות (למרות שרוב האנליסטים הפוליטיים משערים כי שיעורי הצבעה נמוכים פוגעים בעיקר בדמוקרטים), אך חסר-חשיבות בהקשר זה. וזאת מדוע? משום שניידר לא מושך את *כל* הלא-מצביעים להצביע, האפיל שלו הוא לפלגים השמאליים-רדיקליים עד לשמאל כחול הצווארון (ארגוני עובדים, בני מיעוטים וכו') אשר אינם מצביעים, כלומר משיכה של הפלג השמאלי הלא-מצביע לפעולה והצגת אופציה לשינוי שאולי תגרום להגדלת מאגר המצביעים הכללי. שלישית - טיגלין מבקר את ניידר כי הוא "פונדמנטליסט מוסרי" אשר "איננו מוכן להתפשר", אבל זוהי המטרה של המאבק כולו - להציג את הצד שלא מוכן להתפשר על הנושאים הקריטיים, שלא מוכן לחפש את הפיתרון הנוח ביותר אלא את הפיתרון הצודק ביותר. האם הוא היה מכנה את מי שלא מוכן להתפשר בנושא כמו אפלייה גזעית "פונדמנטליסט מוסרי"? מסופקתני יש לי עוד כמה השגות על המאמר, בעיקר על ההבדלים בין גור ובוש, אבל כרגע זה מספק. האם יותר קל לי לעשות הצבעה ערכית ולא פרגמטית בגלל הריחוק? סביר להניח, את תוצאות הבחירות אחוש באופן שונה מאדם החי בארה"ב; אבל אני מחשיב את עצמי אזרח מעורב ומיודע במהלך החיים האמריקאי, ועושה את החלטתי על-סמך מה שנראה לי כטוב וכנכון ביותר לאזרחים ולמדינה. ומי יודע, אולי יום אחד השפעת הבחירה שלי עלי תהיה יותר ישירה משהיא עתה... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |