בתשובה לאיילת בועזסון, 29/12/02 7:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. נדמה לי שכבר חיוויתי כאן פעם את דעתי על האבחנות הפסיכולוגיסטיות שאת מתעקשת לתת כאן, ושהגיעו לשיאן באותה הפעם בה איבחנת אצלי תופעות מסוימות על סמך הודעה שלא נכתבה על ידי (תגובה 108334). ב. ישנן הרבה דרכים להגדיר את עצם העובדה שאדם כלשהו לא מסוגל לדון בשום נושא באופן אינטליגנטי מבלי לנסות ולהתנצח עם אחרים (זאת כמובן מבלי להתייחס לכך שאין כל קשר ממשי בין העובדה הזאת לבין התנהלותי, או לכך שתמיד משעשע לשמוע אותך מדברת על "לדון באופן אינטליגנטי"). נדמה לי שלא נוכל למצוא ולו אדם אחד שיסכים איתך שניתן להגדיר את העובדה הזאת כ"מעידה פאתטית". ג. כהרגלך יש כאן גבב של חלקיקי עובדות, שכמו שכבר כתבתי פעם לכנות אותו דמגוגיה או הוצאת דברים מהקשרם יהיה פשוט סוג של מחמאה. אני אתייחס רק לחלק מהדברים ובקצרה (ככל האפשר): לא שלחתי לך "קבצים" שלחתי לך קובץ "וורד 97", לאחר שהתלוננת שהודעת האימייל הרגילה ששלחתי לך יצאה "מג'וברשת". (מיותר לציין ש)הקובץ לא היה נגוע בוירוס. אני מצטער שהקובץ "הקריש" לך את המחשב, אבל לכנות מישהו גס רוח בשל כך, נו, בהתחשב בהגדרתך החדשנית ל"מעידה פאתטית" בסעיף ב', אולי זה לא מאוד מפתיע. קשר האימייל בינינו נעשה ביוזמתך, לאחר הודעה עניינית לחלוטין בכל קנה מידה שהוא, שפרסמתי ב"אייל". להודעה זאת מעולם לא טרחת להתייחס באופן ענייני, זאת למרות שהבאתי לידיעתך, עובדות שעמדו בניגוד לדברים המופרכים ש(שוב) טענת, ולמרות שבסופו של דבר (שוב) לא עמדת במילתך/איומך והגבת לה בפומבי, למרות שטענת שלא תעשי כן. ויש עוד ועוד, כמו למשל "הבקשה לרדת ממך", אבל אם אפילו אני כבר מתעייף, סביר להניח ש"הקורא המצוי" נטש כבר מזמן. ד. אין דבר כזה "איזכורי בהודעותיך לא רלוונטי". ישנן פעמים בהן רלוונטי להזכיר אותך (נניח כאשר הדיון עוסק בעורכים באייל ששמותיהם הפרטיים מתחיל בא'), וישנן פעמים אחרות בהן לא רלוונטי להזכיר אותך (נניח כאשר הדיון עוסק בהתנצלויות שאני חייב לאנשים), זאת ללא קשר לזהותו של כותב ההודעה. במקרה הנוכחי תגובה שנכתבה באופן ישיר להודעתי, עסקה (בין הייתר) בהצהרה פומבית של כותב על כך שהוא אינו מתכוון להגיב עוד להודעותיי. היות שגם את נתת הצהרה דומה בעבר, איזכורך היה רלוונטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההתעסקות האובססיבית שלך באינטיליגנציה שלי תמוהה בעיני, מה גם שלמזלי היא לא נתונה לחסדיך. עד כה, אתה התקשית לנהל דיון מבלי לשרבב את שמי לתוכו ואני, כמגיבה מנומסת (וכמו שאני נוהגת בכל מקום בו מוזכר שמי) הגבתי. לרגע לא חשבתי שתודה כי הדוא"ל ששלחת לי אכן היה נגוע בוירוס. ישנם 3 אנשים ממגיבי האייל הקבועים ששמעו על המקרה עוד באותו יום. לאחריו, שלחתי לך הודעה נוספת כדי להבין אם הדבר נעשה בכוונה תחילה אך לא נעניתי עד כה. חליפת האימיילים בינינו אכן החלה מיוזמתי, ולא על מנת לדון בנושאים פוליטיים (כפי שאתה, ללא ספק, מאוד רוצה לעשות) אלא על מנת לבקש ממך לחדול לנהל עימי דין ודברים הואיל ואינם נעימים לי. במקום לכבד את בקשתי זו יצרת את הפתיל הזה למרות שלא היתה לי שום נגיעה אליו. אני לא מתכוונת להביא מראי מקום וסימוכין לקטנוניותך ולסתירות שבדבריך, בנוסף לכך יש לי חשד מוצק למדי בנוגע לזהותך ולמניעיך אך משום שאני מתנגדת באופן מוחלט לאאוטינג, אשמור את ההוכחות לעצמי. הודעתי בנוגע לכך שלא אגיב יותר לדבריך נכתבה מתוך מחשבה שאולי תסכים עם הדברים ואולי אפילו תשמח בהם (כי איזו נטיה יכולה להיות לאדם אינטיליגנטי כמוך עם עבודה שווה לדון עם טיפשה כמוני?) משום מה, קשה לך להשלים עם המצב ולכן בכל מקום בו אראה שאתה מזכיר את שמי מתוך ציפיה לדעתי, אגיב. צר לי שאינך יכול לשמור על רמת דיון הולמת ושאינך מסוגל ולו בהודעה אחת לכבד בקשה אחת פשוטה והיא לא להתייחס אלי כלל בהודעותיך, עובדה זו מאירה באופן שונה את התיאוריה שפעם פרשת עלי בנוגע לאופן השימוש שלי בשמי האמיתי לעומת אופן השימוש שלך בשם הבדוי שלך. יום נעים, שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר פשוט לא לענות לו יותר, בלי להעצר לחשוב אם זה משמח אותו או מעציב אותו או אם הוא מזכיר אותך באינטליגנטיות/בכוונה/באיות נכון או במראי מקום מדוייקים? אין ספק שזה יהיה משעמם יותר לקוראים חובבי המדנים (ועבדך הנאמן כלול בהם) ויכול להיות שגם האלמוני המקורי יתבאס כי לא יהיה לו עם מי להתנצח ועל מי להרגיש חזק וחכם וצודק, אבל עם הזמן זה יכול לעשות טוב לכולם: לאגו שלך, לאינטלגנציה הרגשית שלו, לעורך הראשי וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מזמן לא היתה פה לחלוחית של האבקות בוץ שימשיכו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נעשה קצת סדר. בעניין האימיילים: האימייל ששלחת לי נכתב בעקבות תגובתי זאת (תגובה 112575). כפי שניתן לראות מדובר כאן בהודעה עניינית לחלוטין1, שכלל לא עוסקת בך, ושסביר להניח שהייתה נכתבת באותו הנוסח, או בנוסח דומה, גם לו מגיב אחר היה טוען את מה שטענת את. אכן לא מצאתי שום סיבה להיענות לבקשתך, שלא להגיב יותר לאף הודעה שלך (במיוחד לאור העובדה שכאמור היה מדובר בתגובה עניינית לחלוטין), מה עוד שפנייתך לא נוסחה בסגנון של "מאוד לא נעים לי אז אולי אתה מוכן להתחשב ברגשותיי", אלא במין סגנון (אותו מצאתי מעט מגוחך) של "אני אסכים שלא תגיב לדבריי, כדי לחסוך ממך את עוגמת הנפש שתגרם לך מכך שאני לא אגיב להודעותיך" (ציטוט לא מדויק). בדיעבד, כאמור, הגבת גם לאותה הודעה ספציפית (בלינק שלא היה רלוונטי לכלום, אבל זה לא הנושא כרגע). פעם אחרונה: האימייל לא היה נגוע בוירוס, ומעולם לא עלה בדעתי לנסות "להדביק" אותך. אני בטוח שאת מבינה שהעובדה ש3 ממגיבי האייל הקבועים שמעו על כך עוד באותו יום, לא מעלה ולא מורידה דבר לגבי טענתך העובדתית, בדיוק כפי שאם עוד היום ישמעו 13 ממגיבי האייל הקבועים על כך ששלחת לי פצצה בדואר, זה לא יחזק את טענתי שאכן שלחת לי פצצה. <תמונת ראי> אני לא מתכוון להביא מראי מקום וסימוכין לשקרייך ולבורותך בסוציולוגיה </תמונת ראי>, או במילים אחרות את בוודאי מבינה שכל עוד אמירותייך נותרות תלויות באוויר ובלתי מגובות, אין להן שום ערך, והיה עדיף שתמנעי מהן. אין לך שמץ של מושג מי אני, ובכל מקרה אין לי מניעים נסתרים. את מקבלת בזאת את אישורי לחשוף כל פרט שהצלחת לדלות עלי (מתוך תגובותיי הפומביות, ובאמצעים אשר עומדים לרשותו של כל קורא מן השורה), כולל את זהותי ואת מניעי, כאן או באימייל. לחלופין את יכולה לחזור בך, או לחלופין תיתווסף עוד אמירה לרשימת אמירותיך הפומפוזית שאינן מגובות ולו בשמץ עובדתיות. אני באמת כבר איבדתי מזמן את הספירה. לא הבנתי לאיזו תיאוריה את מתייחסת, ולמה את מתכוונת בפיסקתך האחרונה. 1 בניגוד נניח להודעה הזאת שלך, שעוסקת אך ורק בגופו של אדם, ונכתבה ללא שום "התגרות" או "משיכת צמות" מצידי. תגובה 108331 (עכשיו אני שם לב שגם הגדרת את עצמך כ"מגיבה מנומסת". טוב, אני כבר מזמן טוען שאת משעשעת). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |