|
||||
|
||||
ניתן להסתכל (מבחינה פילוסופית) על תכונות אופי במנותק מאינטליגנציה; אריסטו לדוגמא. הנטיה לפעול בדרך זו או אחרת (סגולת אופי) היא הרגל הנקנה ע"י פעולה חוזרת מאותו הסוג. סגולות השכל והשיפוט הטוב יכולים לעזור לנו לשפר את הרגלנו אך למעשה (לפחות לפי אריסטו) אינן הכרחיות לאופי טוב. אדם הוא אמיץ מכיון שהוא פועל באומץ בדרך קבע והאומץ מושרש בו כהרגל. למעשה, אם אני זוכר נכון, מקור המילה "אתיקה" קשור ל"אתוס" שהוא הרגל או תכונה מאפיינת. יש בזה משהו. נועם הוא גיבור מתוקף מעשיו אשר משקפים אופי שהוטמע בו. |
|
||||
|
||||
את מה שאתה אומר, הוא (סביר להניח) פעל כל חייו באומץ (פחות או יותר), וזה (האומץ) הוטבע בו עקב כך, עד שהוא הגיע אל מבחן האומץ האולטימטיבי של חייו. כך שניתן לראות את המקרה הבודד הזה1 כמייצג את אופיו של נועם לאורך כל חייו עד עכשיו. או משהו כזה. -- 1 כמה אירוני... |
|
||||
|
||||
אם לדבוק בגישה האריסטוטלית אז האדם נמדד על פי איכות אופיו ולא על פי איכות מעשה פרטיקולרי. כלומר, באותה התקופה היו רק אנשים מוסריים ולא היו מעשים מוסריים (בשונה מהיום). קשה לי להאמין שפחדן היה פועל כפי שפעל. קבלת ההחלטה להקריב את עצמך, ועוד באופן כה מיידי, מעידה לדעתי על תכונות אופי מאוד מסויימות שהושרשו בו. לו היה לו זמן להרהר האם היה מגיע לאותה החלטה? ואם כן, האם זהו אותו האומץ? אני חושב שהתשובה לשתי השאלות היא לא. |
|
||||
|
||||
(כדה"ב1) 1 כתובת דואל הושארה במתכוון |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |