מחשבות על גבורתו של נועם 116807
זה מתקשר לי לויכוח על "איזהו גיבור, הכובש את יצרו".
והרי אין יצר חזק יותר מיצר החיים, מהדחף להשרדות אישית.
כשמישהו פועל להצלת אחרים תוך הקרבת הסיכוי (אולי קטן, אך קיים) למלט את עצמו, זה נראה לי כמו גבורה.

-אבל איך מחשבים מהר כל כך מה דרך הפעולה הנכונה?

-זהו, שלא מחשבים. הפעולה בשניות כאלה היא מהירה מכל מחשבה מהסוג הרציונלי.

- אבל, אם הוא לא חישב, אלא פעל באינסטינקט, האם זו עדיין גבורה?

-כן, כי האינסטינקט של מישהו אחר יהיה אולי לברוח. כלומר, זה לא אינסטינקט מולד, שמופיע מיד, או מתפתח בכולם עם הגיל. זה אינסטינקט תלוי-חינוך וערכים. ערכים כמו הקרבה עצמית.

-טוב, אז אינסטינקט-שמתוך-חינוך, אבל עדיין אינסטינקט. איפה הגבורה?

-לא יודעת. אבל היא שם.

יהי זכרו ברוך.
למשל גבורה אריסטוטלית 116836
ניתן להסתכל (מבחינה פילוסופית) על תכונות אופי במנותק מאינטליגנציה; אריסטו לדוגמא. הנטיה לפעול בדרך זו או אחרת (סגולת אופי) היא הרגל הנקנה ע"י פעולה חוזרת מאותו הסוג. סגולות השכל והשיפוט הטוב יכולים לעזור לנו לשפר את הרגלנו אך למעשה (לפחות לפי אריסטו) אינן הכרחיות לאופי טוב. אדם הוא אמיץ מכיון שהוא פועל באומץ בדרך קבע והאומץ מושרש בו כהרגל. למעשה, אם אני זוכר נכון, מקור המילה "אתיקה" קשור ל"אתוס" שהוא הרגל או תכונה מאפיינת.
יש בזה משהו.
נועם הוא גיבור מתוקף מעשיו אשר משקפים אופי שהוטמע בו.
אז אם לחדד 116864
את מה שאתה אומר, הוא (סביר להניח) פעל כל חייו באומץ (פחות או יותר), וזה (האומץ) הוטבע בו עקב כך, עד שהוא הגיע אל מבחן האומץ האולטימטיבי של חייו. כך שניתן לראות את המקרה הבודד הזה‏1 כמייצג את אופיו של נועם לאורך כל חייו עד עכשיו.

או משהו כזה.

--
1 כמה אירוני...
משהו כזה 116944
אם לדבוק בגישה האריסטוטלית אז האדם נמדד על פי איכות אופיו ולא על פי איכות מעשה פרטיקולרי. כלומר, באותה התקופה היו רק אנשים מוסריים ולא היו מעשים מוסריים (בשונה מהיום).
קשה לי להאמין שפחדן היה פועל כפי שפעל. קבלת ההחלטה להקריב את עצמך, ועוד באופן כה מיידי, מעידה לדעתי על תכונות אופי מאוד מסויימות שהושרשו בו. לו היה לו זמן להרהר האם היה מגיע לאותה החלטה? ואם כן, האם זהו אותו האומץ? אני חושב שהתשובה לשתי השאלות היא לא.
ולי בכלל לא היה אופי במיל! 116953
(כדה"ב‏1)

1 כתובת דואל הושארה במתכוון
מחשבות על גבורתו של נועם 116875
אכן זוהי גבורה, ללא ספק.

חשבתי שאוכל לתקן אותך - בכך שהמילה "אינסטינקט" מתייחסת אך ורק ליצר, חוש טבעי מוּלָד - שאינו נרכש. כושר מלידה.

מילותיך - "אינסטינקט שמתוך-חינוך" הן אוקסימורון, כך חשבתי.
אבל איזו מילה תתאים יותר כאן? רפלקס? דחף?

ואז פתחתי את מילון רב-מילים וראיתי שאכן קיימת משמעות שנייה למילה אינסטינקט: כושר נלמד המאפשר להגיב במהירות, ללא מחשבה או תכנון.

החכמתי. אכן יש כאן אינסטינקט.
וללא ספק - כמובן שיש כאן גבורה. גבורה שאני מעריץ ולא מצליח להבין. אינסטינקט שלא רכשתי.

יפה אמרת, אסתי.

נועם ז"ל יהי זכרו ברוך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים