|
||||
|
||||
אתה כותב שזה בסדר למנות מינויים פוליטיים לצוות הניהול של משרד ממשלה (מסיבות מובנות), אבל לא "לכל תפקיד שהוא החל בשומר המסדרון וכלה במנהל הסניף". לפי אותו הגיון שנותן לגיטימציה למינויים פוליטיים בדרג המנהל, הרי שגם למנהל אין אפשרות לתפקד אם הכפופים לו מתנגדים לעמדותיו, ולכן ישנה לגיטימציה הגיונית להרחיב את מעגל המינויים הפוליטיים גם לדרג הביניים, ואף למטה מזה. בנוסף, הרי שמינוי מקורב לתפקיד שומר במסדרון היא בהחלט לא תופעה ייחודית לח"כים. נדמה לי שבארץ לפחות מחצית מכלל המשרות בשוק ממולאות בשיטה של אני-מכיר-מישהו-שיסדר-לך-עבודה, יש-לי-קרוב-שיסדר-לי וכיו"ב. למה קופצים על הפוליטיקאים ולא על כל מי שמביא את האחיינים לעבוד במשרד? |
|
||||
|
||||
אנסה להיות הכי ממוקד. היות ונמערכת הפוליטית מכתיבה תנאים אובייקטיבים הרי שלא ניתן למנות "גורמים עוינים" בצמרת משרד ממשלתי. אם על פי איזה מדד מקצועי נגיע למצב שפואד הוא סגן שר של מצנע, ביבי סגן של שרון או בצורה יותר קיצונית מרידור הוא מנכ"ל משרד שבראשו עומד צחי הנגבי הרי שנקבל מערכת שלטונית משותקת כאשר משרדיה עסוקים במלחמות פנימיות ולא בניהול המדינה (ראי ערך 'יוסי שריד מול נהרי'). היות ומדובר בפונקציות בכירות אשר קובעות מדיניות השיטה הנוכחית היא הרע במיעוטו כל עוד לא ימציאו משהו חדש. שונה בתכלית הוא המצב מחוץ ליושבי המשרדים בירושלים. פקיד במשרד הפנים צריך להיות אדם שיודע את הכללים וההנחיות, יודע לתת שירות (תמחקי את החיוך) ואם אפשר שיהיה בעל מוסר עבודה כלשהו (תפסיקי להתגלגל על הרצפה). המצב כיום הוא שקבלתך לתפקיד במשרד ממשלתי מותנית בכך שאת חובשת כיפה/מטפחת, מנענעת תרנגולות בימים הנכונים ו/או מכירה את אח של שמעון שהבן שלו למד עם..נו, איך קוראים לו?...נו, זה שמכיר את הבן של מרנ"ן. אם זה נראה לך תקין שזה קורה במשרד הבריאות/תחבורה/תקשורת/איכות הסביבה/תשתיות ועוד כאלו שהמציאו בשנים האחרונות, למה לפי שיטתך לא צריך להכניס את השיטה לצבא ולמשטרה? יש לי הרגשה רעה שפשוט התרגלנו ששאר משרדי הממשלה אינם מקצועיים והפסקנו להתרגש מחוסר התפקוד שלהם. |
|
||||
|
||||
מה קורה בנושא בשאר המדינות המתוקנות? איך הם מתמודדים עם חילופי שלטון? הרי לא יכול להיות שרק אצלנו נורא כל-כך. |
|
||||
|
||||
את ההיסטוריה הפוליטית-חברתית האמינה והמדויקת ביותר (צחוק מריר) אפשר לראות בסדרה כן אדוני השר. שרים מתחלפים, אומר הסיויל סרוונט הניצחי סר האמפרי, ותפקיד עובדי הממשלה לדאוג שהם לא יגרמו יותר מדי נזק ולא יחשבו יותר מדי. ''וודאי ששרים ניחנו במרחב מהמם של כישורים, הכוללים... גמישות אינטלקטואלית וכושר תימרון מוסרי''. |
|
||||
|
||||
כשמתחלפת המפלגה השלטת בארצות הברית מתפטרת כל שכבת הניהול הבכירה בוושינגטון. |
|
||||
|
||||
ברור שלא. ביפן השחיתות היא חלק בלתי נפרד מהשלטון כיאה למדינה מזרח אסיאתית. שוחד וטובות הנאה הם דבר שבשגרה והמדיה מזדעקת רק במקרים חמורים ביותר כמו ראש ממשלה שבונה מסילת רכבת על לכפר נידח רק בשל קשרים משפחתיים. הנקודה היא שכאן לרוב האזרחים זה לא מפריע ואף אחד גם לא מגלה עניין היות והרוב המוחלט חי ברמה טובה. במדינה עם כל כך הרבה אנשים מתחת לקו העוני ועוד רבים שמתנדנדים כנראה שבולט יותר הזלזול של נבחרי הציבור בכספי הציבור. במדינה שדורשת מאזרחיה להקריב כל כך הרבה כנראה שקצת צורם לראות את היחס שאותו ציבור מקבל בחזרה מהנהגתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |