116118
מהידיעה ניתן להסיק שעסקת טיעון מתבצעת רק במידה ויש צורך להשיג את הודאת הנאשם על מנת להרשיע אותו.
במציאות רוב עסקאות הטיעון נעשות גם כאשר כתב האישום ''סגור'' וזאת על מנת להמנע מניהול משפט ממושך.
בקיצור, עבריינים מקבלים עונשים מגוחכים עקב חוסר כח אדם במחלקת תביעות ופרקליטות המדינה וכן מערכת משפטית מסורבלת ומיושנת.
116359
הבעיה עם אי קבלת עיסקת טיעון, היא שבית המשפט אינו חוזר למשבצת הראשונה. כלומר, כאשר בית משפט דוחה את עיסקת הטיעון, הוא לא מקבל את חלקה של התביעה בהסכם (הקלה בעונש), אבל כן מקבל את חלקה של ההגנה (הודאה באשמה).
עדיף היה שבית המשפט יבחן את עיסקת הטיעון, ולא ישמש חותמת גומי, אבל אם נראה לבית המשפט כי העיסקה אינה ראויה, יחזור המצב לקדמותו. תמחק ההודאה מהפרוטוקול, ותתכבד התביעה להרים את נטל ההוכחה.
קומה שמונה, צד ימין 116508
אני מכיר כמה מקרים מהמחוזי בת"א שבהם דחה/דחתה השופט/ת את עסקת הטיעון והתעקש/ה לנהל משפט.
הבעיה אליה התייחסתי היא המצב שבו יחידות חקירה מנסות לעשות כל הניתן על מנת למנוע הגעת התיק לידי פרקליטים ספציפיים.

תאר לעצמך שאתה עובד במשך שלושה חודשים על עבריין כבד, בעקבות עבודה מפרכת ללא הרבה שעות שינה אתה בונה תיק לתפארת עם ראיות ישירות, חיזוקים וסיועים.
כאשר מגיע היום ואתה מוסר את התיק לפרקליטות התגובה הראשונה שאתה שומע היא
"הלוואי שיבקש עסקה, אין לי כח לתיק הזה"
קומה שמונה, צד ימין 116539
שיבקש עסקה, וההקלה בעונש תהיה -- בהתחשב בחוזק הראיות -- מינורית. המטרה המשטרתית לא תוחמץ (בהרבה), רק ה''פאן'' של החוקר לראות משפט מתנהל בטכניקולור.
קומה שמונה, צד ימין 116651
אם הסניגור יודע שמדובר בפרקליט "עייף" הוא לא יתבייש לסגור על עונש שקצת חוטא להגדרה 'ענישה'.
למה אתה חושב שחוקרים נהנים להפסיד יום עבודה רק על מנת לעמוד על דוכן ולספוג את המרירות מצד יצורים כמו עו"ד ש. ועו"ד פ.?

הייתי עורך דין אבל השתקמתי...
קומה שמונה, צד ימין 116659
הם לא יגידו שהם נהנים, אבל הם הרי גם לא יודו שהם נהנו לא לישון כל החודשים הקודמים.
גם בקומות שבע ותשע יש כמה 116660
לא רק שהם לא ימסרו הודאה הם גם ישמרו על זכות השתיקה.
גם בקומות שבע ותשע יש כמה 116661
מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה.
קומה שמונה, צד ימין 116805
לא הבנתי את הדיון שלך בהמשך על קומות 9÷7, אבל זה כנראה כי אני לא בברנז'ה הנכונה.
בכל אופן, האם מהודעתך כי היו מקרים שבהם דחה/דחתה השופט/ת את עסקת הטיעון והתעקש/ה לנהל משפט, ניתן ללמוד כי עם דחיית העיסקה דחה/דחתה השופט/ת גם את הודאת הנאשם? אם כן, שאפו לשופט/ת. מה שמטריד הוא שמקבלים רק צד אחד לעיסקה, ואילו הצד האחר פטור מלקיים את חלקו.
(כמובן, מטרידים גם המקרים בהם העיסקה נרקמת מטעמים בלתי ענייניים, מתוך, הבה נקרא לילד בשמו, עצלנות ומוסר עבודה ירוד, של פרקליטים, או אף של שופטים).
קומה שמונה, צד ימין 116878
הקומות מתייחסות לבניין הפרקליטות בת''א.

שלא תבין לא נכון, עסקת טיעון יכולה להתבצע אפילו אם ישנה הודאה מתועדת של הנאשם עוד בשלב החקירה. אם ביהמ''ש דוחה עסקת טיעון במצב כזה הרי שעדיין הודאתו של הנאשם קבילה.

העניין הוא שסנגור שמבין שזיכוי הוא לא יקבל עדין יכול להשתמש בנשק יום הדין - עסקת הטיעון.

הסניגור דן עם הפרקליט ומבהיר לו שאפשר להגיע לעסקת טיעון עם עונש מופחת או...
או שהוא ימשוך את המשפט ככל שניתן וזה כולל משפטי זוטא, דחיית דיונים וכו'.
יש פרקליטים שלא מתרשמים ומזכירים לסניגור שבמקרה כזה גם הוא ייפגע עקב בזבוז זמן יקר שבסופו תגיע הרשעה.
יש פרקליטים שקופצים על המציאה וחושבים שבכך הם חוסכים זמן לטפל בתיקים אחרים.

אפשר להתווכח על כל מקרה לגופו אך כאשר מדובר בחשד שזו מדיניות לא רשמית של הפרקליטות זה ממש מתחיל לעצבן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים