בתשובה למשה דורון, 04/11/00 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אתה לא באמת חשבת שאני אשתוק, נכון?) "מעורבות (אני מניח שהתכוונת ל"ניתוח") הכוללת מעורבות רגשית עדיפה אלף מונים עדיפה עשרות מונים על ניתוח קר של זה שחושב שהוא מכיר את המציאות מדיווחים הסטריים של שדרים ומדיווחים נפוחים של פרשנים ששמים עצמם למשל ולשנינה פעמיים בשבוע ואין הדבר גורע מנפיחותם העצמית)" (משה דורון, יום שבת 4/11/2000, שעה 23:15 בערך) קודם כל, אתה שם לב כמה קביעות "אני-יודע-יותר-טוב-מכולכם-אבל-אני-לא-מצדיק-למה" יש בפסקה הנ"ל? אני ספרתי לפחות 6. שנית, דווקא הריחוק הוא זה שמאפשר להבחין במגמות. אני יכול להדגים לך מהמחשבה הצבאית למשלץ מפקד בכיר יושב במרחק מה משדה הקרב כדי לראות תמונה כוללת. כל איש מדע יודע שאל-לו להתערב במחקר שלו. *אסור* להביע עמדה על העובדות. אינך יכול, במחקר, להיות "בעד" או "נגד" העובדות - אתה חייב להשאר נייטראלי, אחרת אתה מעוות את מחקרך כייון שאתה עלול להתעלם מאפשרויות שלא מוצאות חן בעיניך ולהעדיף את אלו שכן. ואז אתה לא מנסה לחקור את האמת אלא מנסה לכפות את ערכיך על המציאות. אתה משים עצמך כשופט, קטגור ותליין. אתה קובע מה קורה, מה רצוי שיהיה, ומה לעשות. הבעייה היא שאתה שב ומערב את ערכיך האישיים בכל פינה. אתה מחליט עבורנו מה המטרות, כיצד יש להשיג אותן, ובכלל - מה טוב ומה רע. אתה גם עושה זאת מנקודת מבט שהיא אולי חדה, אבל צרה (כמו של סוס ששמים לו כיסויים לעיניו כדי שלא יפזול לצדדים) ובפרוש מעורבת - היית חייל בלבנון, נלחמת, ראית את חבריך נהרגים, ביקרת משפחות שכולות, אולי אפילו נפצעת. האם אתה באמת מצפה שאני או מישהו אחר יתייחס לדעתך כאובייקטיבית? כשקולה ומדודה? רציונלית? באמת? אתה הרי לא מסוגל להעלות על בדל שפתיך את הביטוי "יחס שחיקה" (למי שלא יודע, זו דרך נקייה לומר "כמה חיילים יהרגו ויפצעו בפעולה צבאית וכמה כלים ינזקו") כי אתה וחבריך יכולתם להיות נתון באותו מושג מבעית. אתה גם הגעת לרמת דמוניזציה של הצד השני שלא מאפשרת לך להניח אלא שהחיילים החטופים נהרגו. אתה רק שוכח להזכיר שלא נורתה ולא קטיושה אחת אל ישובי הצפון מאז הנסיגה, ושהחטיפה התבצעה בשטח שעדיין במחלוקת בין ישראל ללבנון, וכמו שהחטופים הישראלים לא זוכים לביקורים מידי הצלב האדום כך גם לא זוכים עצורים לבנונים בישראל לביקורים מהצלב האדום, ובכלל, שהחטיפה התבצעה כדי שאותם חיילים ישמשו כקלפי מיקוח לשם שיחרור העצורים הלבנונים בישראל. אתה שיכור אמונה בצדקתנו, שנובעת אולי מאמונתך הדתית כפי שהצגת בכמה הזדמנויות באייל (וזו לא ביקורת, זה ציון עובדה). לכן, אל תטען להיות פרשן, כי אתה לא. אתה צד בסיכסוך ויש לך אג'נדה להעביר. ואל תחשוב שאתה לבד, גם יוסי גורביץ ספג נזיפה מלשוני בתגובה למאמר אחר כיוון שהדעות שהציג היו פשוט וריאציה על שלך (חפש את המילה "דוגמאטי" במנגנון החיפוש של האייל). הנחות יסוד שונות אבל טענה לפרשנות שהייתה בעצם כיסוי לאג'נדה שמר גורביץ רוצה להעביר. אתה רשאי כמובן להעביר אג'נדה (לא יודע, זה פשוט יותר נשמע לי יותר טוב מ"סדר-יום") אבל אל תנסה לטעון כי דעתך אובייקטיבית ופרשנית. היא מגמתית. הדעה שאני מביע, וירדן הביע בכמה מקומות, היא-היא פרשנית. אני לא מחווה דעה על העובדות - אני רק מציג אותן. אני גם שומר על ריחוק וחוסר מעורבות (ככל שאני יכול, זה קשה באיזור "שמח" כמו שלנו) ולכן מרחב האפשרויות שאני מוכן להניח רחב הרבה יותר משלך. אצלי אין "לא ייתכן" או "רצוי ש" או "מטומטמים" או "פתטיים" או "מחלות נפש לאומיות" - יש הסתכלות על המציאות ובחינת העובדות בצורה אובייקטיבית. אני לא אומר בשום מקום "מה ראוי שיהיה" (בעצם אמרתי פעם אחת, נראה אם תמצא) ולכן אני מקווה שאני לא חשוד על ידיך ועל ידי קוראי האייל בניסיון להעביר אג'נדה פוליטית כלשהי (מה שברור שאתה מנסה לעשות). בקיצור טול קורה וקיסם... בידידות, ערן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען לניתוח קר של העובדות ולו מהסיבה שאני לא מוצא בזה עניין. לו הייתי מחפש ניתוח קר הייתי הולך לחקור את מערכת הנימים בכנף היתוש שמטריד כרגע את מנוחתי. אולם עובדה זו לא יכולה לכסות על העובדה המאוד ברורה שפה ושם משובצים גם כמה טענות העומדות בפני עצמם ותובעות יותר יחס מ''אתה נפצעת (נפלתי וחטפתי מכה בברך, אל תשאל) אתה משוחד''. בדיוק לנקודות אלה אני אתייחס אצל גיל למטה. ולנושא שהעלית. קיימת מה לעשות בורות מוחלטת בכל מה שקשור לעובדות שהיו בלבנון. בורות זו היא תוצא ישיר של דיס-איפורמציה מהצד הישראלי ומהלבנוני. דברי על הפרשנים (מצאתי קביעה וחצי בקושי אגב) הם שיקוף של התחושה שנעה בין צחוק פרוע למבוכה רצינית עת היינו בטעות צופים בהם. מה לעשות אבל אף אחד לרבות הפרשנים והפוליטיקאים לא קיבלו תמונה חדה כפי שקיבלו החיילים בשטח. (אני מדבר על כל הדרגים לאו דווקא החפ''שים דוגמתי) כשחייל נמצא בשטח ומדווח דיווח מסויים הנוגע להערכת סיכון או מצב, הרמטכ''ל יקבל לעיתים החלטה הנשענת בעיקר על דיווחיו. לא רק שאני מסוגל להעלות על דל שפתי את המושג ''יחס שחיקה'', יש לי ביקורת חמורה על הדרגים הגבוהים שמעלים פחות ופחות את המושג דבר שמעלה את יחס השחיקה בפועל, מכיוון שמי שלא מוכן להשקיע שלא יצפה לקטוף פירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מעורבות (אני מניח שהתכוונת ל"ניתוח") הכוללת מעורבות רגשית עדיפה אלף מונים עדיפה עשרות מונים על ניתוח קר של זה שחושב שהוא מכיר את המציאות מדיווחים הסטריים של שדרים ומדיווחים נפוחים של פרשנים ששמים עצמם למשל ולשנינה פעמיים בשבוע ואין הדבר גורע מנפיחותם העצמית" (משה דורון, יום שבת 4/11/2000, שעה 23:15 בערך) אתה אמרת, לא אני. השלכת כפפה, תרים אותה בבקשה - ספר לנו על דיסאינפורמציה והאר את עייני - החוקר הקר - רק תוכל לשפר את ניתוחיי. ותספור שוב, יש לפחות שש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ננתח משפט כמו "בפעילות יזומה של צה"ל הניס הכח שני מחבלים, פצוע בינוני לכחותנו". אני לא זוכר את התאריך המדוייק אבל מדובר בדיווח של דובר צה"ל מתישהו באמצע 99 (אם מישהו מאוד מעוניין בפרטי מיקום וכח בדואל) "בפעילות יזומה של צה"ל" - כוחותנו שנשלחו לרבוץ במקום בו אין סיכוי שיפגשו את האוייב כדי שחלילה לא יפגעו. "הניס הכח שני מחבלים" - המחבלים שיודעים שצה"ל שולח למקום זה את חייליו, מגיעים על מנת למטען את העמדה, אך מה לעשות והכח מתברבר קצת ומגיע לעמדה אחרת. המחבלים שתקועים עכשיו באזור הכח, יורים עליו ומסתלקים. או קח לדוגמא את הדיווח "מטוסי צה"ל הפציצו היום יעדי מחבלים בגזרה המזרחית\\מרכזית\\מערבית של אזהב"ט." איזה תצפית זיהתה מחבל במקום כלשהו, וצה"ל שלח מטוסי קרב(!) להפציץ אותו בשלושתרבעי טון. יש לי עוד המון דוגמאות שכאלו, שמתארות את יצירת האווירה כאילו צה"ל ניסה להלחם בחיזבללה ברצינות ולא היא. רובם המכריע אני לא יכול להסביר מכיוון שאני ממשיך לשמוע עליהם בחזיתות אחרות, ומכיוון שכדברי כרזת השרותים הצבעונית "הבה נשאיר לצה"ל כמה שפנים בכובע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת "חלביים" הגילויים שלך. ולכן, לא כל כך רלוונטיים מבחינתי, יש לך משהו עם יותר "בשר" השאלה אם צה"ל נלחם ברצינות בחיזבאללה או לא, לא השפיעה על דעותי ורק מחזקת את דעתי שהצדדים ניסו בארבע השנים האחרונות למצא דרך להוציא את צה"ל מלבנון, ובעזרת הנורווגים, כפי שאישר בפני רן אדליסט שביקר אתמול בטכניון (הרצאה מצויינת, אגב), הגיעו להסכם כלשהו על נסיגת צה"ל מלבנון והפיכת החיזבאללה למפלגה פוליטית תוך פירוק כל המיליציות החמושות בלבנון לאורך זמן. לא מספרים לך הכל, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסורת ארוכת שנים.. של שושואיזים. ובעניין הפיכת החיזבללה למפלגה פוליטית, הרשה לי שוב להחניק צחוק עצוב. מסתבר שראש הממשלה בכבודו ובעצמו, סבור קצת אחרת. אז אולי לא היה הרבה מה לספר.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אפילו לא אומר, אז למה שנאמין לך? ואגב, בקשר לברק, נו בסדר. מה ציפית שיגיד לך, שהוא פועל כדי להפוך את החיזבאללה למפלגה פוליטית בלבנון? זה כמו לומר שהוא וביבי פועלים כדי לחזק את הזרוע המדינית של החמאס בשטחים כדי להלחם בזרוע הצבאית. ולכן ביבי ביקש מחוסיין שיבקש ממנו (מביבי) לשחרר את השייך יאסין שהוא לכאורה אוייב גם של חוסיין וגם של ביבי בתמורה לאנשי המוסד (לעניין זה, אגב, רמז ד"ר יובל שטייניץ בראיון לרזי ברקאי לפני כחודש ב"מה בוער?") יש דברים שפשוט אי אפשר לומר לציבור. ואגב, יש גם הבדל בין הזרוע המדינית של החמאס בעזה ובין זו שבחו"ל (חאלד משעל למשל), זו מחו"ל היא התומכת העיקרית של הזרוע הצבאית בארץ. והיא נוטרלה יחסית בשנים האחרונות - ולראיה- מספר החשיפות של מעבדות, המספר הכמעט אפסי של פיגועים מצד החמאס. וכו' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |