|
||||
|
||||
למה זה מפריע לך? כלומר, אני מבינה את האכזבה מכך שהשקדנים נכשלו, אבל אם מישהו מוציא ציון טוב למרות שלא נכח בשיעורים, [וכל עוד שהוא לא רימה במבחן]- מה לא בסדר בזה? |
|
||||
|
||||
כי זה מרמז שלא ממש צריך אותי שם, אם סטודנט יכול לקרוא סיכומים של אחרים ולהוכיח בקיאות בחומר. זה גם מרמז לכך שבשביל סטודנט פשוט להיות בכתה כל שיעור לא מספיק בשביל בקיאות בחומר, והייתי רוצה שזה כן יהיה מספיק. ד"א, אני הארחונה לומר שזה לא בסדר - במהלך התואר הראשון הופעתי בערך ל-50% מהשיעורים. עם זאת, ההיעדרות שלי היתה מוגבלת לשיעורים שמנו מעל 60 תלמידים, ולדעתי סטודנט לא מרוויח הרבה מהנוכחות הפיזית בכתות המונות כ"כ הרבה תלמידים. אין דין אולם הרצאות כדין סמינריון של 15 תלמידים. ד"א 2 - אני נותנת פקטור להשתתפות בכתה. עדיין מאכזב לגלות שסטודנט שהשתתף בשיעורים פיספס במבחן. |
|
||||
|
||||
סטודנט יכול בהחלט לקרוא סיכומים של אחרים, או -בקורסים רבים- פשוט את החומר שבספרי הקורס, ולהצליח. נראה לי שלפחות במדעי הרוח והחברה [שבהם אין בד"כ מעבדות], אם המרצה לא תורם משהו אוריגינלי משלו, אלא רק מלמד את החומר הקאנוני, באמת אפשר להסתדר רק עם קריאת החומר הכתוב בזמנך שלך. אבל את כן נחוצה, מפני שיש את אלה שלא יכולים ללמוד כך בכוחות עצמם, ואת שם בשבילם. |
|
||||
|
||||
שהסטודנט שהיה בשיעור הוא טיפש וזה שלא נכח בו הוא חכם. |
|
||||
|
||||
האמת היא שזו בדיוק המסקנה אליה הגעתי בעצמי. (וגם היא דיכאה אותי, כי אם הסטודנט טיפש עד כדי כך שישב בכתה סמסטר שלם ועדיין לא ממש קלט, מה הוא עושה כאן בכלל ולמה שניתן לו תואר.) |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמסקנה שהגעת אליה היא השהסטודנטים שלא הצליחו במבחן נכשלו לא רק בגלל לחץ או אי-הבנת הנקרא אלא בעיקר כי הם לא הבינו והפנימו את החומר. אם כך, אז את בעצם אלמלא המבחן לא היתה לך אפשרות להעריך את רמת ההבנה של הסטודנטים. (מאחר ואם היית מעריכה אותה לפי ההשתתפות בכיתה היית חושבת שהם כן הבינו את החומר.) |
|
||||
|
||||
כמובן. בכתה של 50 סטודנטים אי אפשר להסתמך על השתתפות בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |