|
||||
|
||||
1-3. עדיין לא הבנתי אם אתה רוצה להחיל את השינויים שלך רק על רווקות או גם על זוגות, ואם רק על רווקות אז מדוע. 4. עדיין לא הבנתי למה התכוונת כאן. אנא נסה לחזור אחורה ולהבהיר לי מה כוונתך. 5. אם כך, אולי בכלל נבטל את בנק הזרע? הבעיה אינה רלוונטית רק לרווקות אלא לכל מי שנעזר בשירותי בנק הזרע. 6. למה לא אימוץ? מאותה סיבה שאנחנו לא כופים אימוץ על זוגות עם אותה בעיה. אגב, "יותר סיכוי לאבד שליטה" מבחינתי זה טיעון דמגוגי ותו לא. התנאים הנורמטיביים שפרטת הם אולי תנאים חברתיים, אולם אינם מוכתבים על ידי החוק, ולזה כיוונתי - אני לא רואה סיבה לכפות תנאים מיוחדים שאינם נכפים על זוגות, ונאחז בדוגמת האלמנה הממתינה עם הביציות המופרות. מה שכן הדגמת הוא שיש הרבה ערכים - אבל אי אפשר להגיע לקונצנזוס עליהם, ולכן רק חיזקת את טענתי שאין באפשרותנו להגדיר בחוק את תנאים נורמטיביים ספציפיים להולדת ילדים. |
|
||||
|
||||
1-3. על כולם, באופן הגיוני ובעל תועלת לשני הצדדים(כפי שאני מקווה שהסברתי מקודם) 4. תסביר לי מה לא מובן.. 5. כל פעם תביא לי משהו אחר לבטל? מה עם לשפר? למה שבנק הזרע לא ידאג לקחת את כל המידע הרפואי שיש לתורמים ויעדכן אותו כל תקופה מסויימת? 6. מה לעשות, מצבים קיצוניים מערערים את הנפש וככל שאדם עובר יותר טראומות בחיים כך סיכוייו 'לאבד את זה' גודלים. קונצנזוס בסביבה שהם חיים ובחוג החברתי שלהם קיים. ולגבי זה שהחוק לא יכול- אין דרישה לחינוך בחוק? אין דרישה לחיסונים של הילד? אין דרישה לחיסוני חיות בית בכדי למנוע הדבקות של פרטים אחרים בחברה? ועוד איך יש ביכולתינו להגדיר בחוק תנאים נורמטיבים. ויותר מזה, מתאימים זאת לכל עיר ועיר! מתאימים זאת לכל חוג בחברה! הדוגמא הכי קיצונית היא הסיפור שקרה במועדונים בתל אביב שלא נתנו לבעלי סממנים מזרחיים להיכנס. על זה שיש הרבה ערכים אתה צודק, אבל מאנשים עם ערכים דומים נוצרות קבוצות וחברות עם מאפיינים די קבועים(ואם אני אמשיך בזה עוד נגיע לשאלה מיהו יהודי (-;) |
|
||||
|
||||
1-3. טוף, אז נסכים שלא להסכים, שכן הגישות שלנו כנראה שונות בתכלית? 4. תנסה, אם אפשר, לחזור להתחלה ולהסביר לי למה התכוונת. אני פשוט לא מבין. 5. אני בעד, אבל לפחות נסכים שהסעיף הזה חל בכל מקרה של תרומת זרע ולא רק אצל רווקות. 6. לפעמים, באותה מידה, מצבים קיצוניים דווקא מחזקים את הנפש, ודווקא השיעמום הוא אבי כל חטאת. אני לא רואה סיבה להעדיף אחד על השני. שוב, הדוגמאות שלך אינן משקפות "תנאים נורמטיביים" שעל פי הם נוכל להעריך את יכולתו של אדם לגדל ילדים. אני לא חושב שאפילו תשיג קונצנזוס בשאלה אם נאפשר או נאסור על פגועי נפש ללדת ילדים. (אגב, עוזי, אם אתה קורא - לא שכחתי אותך.המחשב קפא למוות תו"כ אישור תגובה לך, אבל הוא התאושש מאז) |
|
||||
|
||||
בניגוד למנהגם הרגיל של ''שכמותי'', אני דווקא קורא. אולי כתבת משהו שהמחשב שלך לא יכול היה לשאת באחריות עליו. ממתין בסבלנות. |
|
||||
|
||||
1-3. לא מבין למה.., הרי שנינו רוצים מערכת מדינית שתתפקד ביעילות ובהתחשבות לכל הצדדים, כולל העתידיים. וזה מה שהצעתי. 4. בהרבה משפחות שמאמצות, לדוגמא כמובן, הילד שמגלה שהוא מאומץ מתחיל לשאול שאלות ולהיכנס למצב מסוים של תיסכול וחוסר התמודדות. גם ילדים שהם בני זקונים מתמודדים עם מרחק הגיל בין ההורה לילד. ילד יחיד הוא לא מקרה בעייתי אומנם, אך בעירוב עם הסיבות הלא ברורות להבאתו לעולם בדרך שהיא, חברתית, לא נורמטיבית או, אם תרצה, מאוד נדירה- יצטרך להתמודד עם החברה הקרובה אליו(ילדים איתם הוא ילמד, אנשים שלא מקבלים דרך כזו וכו'..) בקיצור הפחד מהשונה. האם האם תספק\תדאג להביא לו דרכי התמודדות? האם היא תביא אותו לסביבה שמקבלת בפתיחות דברים כאלה? מאיזה מגזר חברתי היא באה בכלל? 5. מקובל ביותר. 6. שיעמום וחוסר מעש הם מצבים קיצוניים. הרי משיעמום נובע הרצון לעשות משהו ואם לא עושים זאת, נוצר מצב של תעוקה נפשית. ובכלל, אני לא דנתי בתוצאה החיובית אלא השלילית. מה אתה בעצם אומר? שלפעמים חובה על הורה להכניס את ילדו למצב קיצוני?? ובקשר לתנאים הנורמטיביים, כל סוף הבנתי מה הבעיה! מה שאמרתי על התנאים הנורמטיבים(מה לעזאזל יש לי מ-י' כפולה??) היה בהקשר לסעיף 6(ואיכשהו התפצל משם). לא דיברתי על תנאים להעריך את יכולתו של אדם לגדל ילדים אלא על מה שעלול(!!!) לקרות לילד כמסקנה עתידית מזה שהאדם לא יכל לטפל בו נכון. ואני אישית נפגעתי מהניצול הנוראי של פתיל הדיון שלנו לאיזכורים! אני מרגיש נבגד ומחולל! אני רוצה גט! (טוב מה אני אגיד.. קמתי קצת משועשע הבוקר.. (-: ) |
|
||||
|
||||
מנסיון אישי, ילד מאומץ לא סובל מתיסכול וחוסר התמודדות יותר מילד ביולוגי. |
|
||||
|
||||
ולכן כתבתי בהרבה ולא בכל... בנוסף, כשדיברתי על התיסכול, לא דיברתי על תיסכול הנגרם המההורים המאמצים אלא על התיסכול הנגרם כתוצאה מהחיפוש אחר ההורים הביולוגים והשאלות העולות מהחיפוש. וגם אם אין חיפוש, יש התמודדות או יותר מזה, הדחקה וחוסר התמודדות של המאומץ עם השאלה מי הם הוריו הביולוגיים. אישית, אני חושב שמוסד האימוץ הוא דבר נפלא, למעשה כל מוסד לעזרה לילדים הוא נפלא. בתקווה שדואגים לטפל נכון בילדים. ואם מחנכים נכון ונותנים תמיכה נכונה, הילד המאומץ גודל להיות אייל אלמוני שמעיר שהוא לא סבל מתיסכול וחוסר התמודדות יותר מילד ביולוגי. |
|
||||
|
||||
אלא אם.. אתה במקרה הוא ההורה המאמץ או מורה,מדריך חונך או עובד עם ילדים מאומצים או קשור איכשהו קשור ל\מכיר מישהו מאומץ.. אזיי זה לא האייל האלמוני שגדל להעיר את ההערה הזאת.. |
|
||||
|
||||
ערן- שים לב גם לתגובה זו: תגובה 115832 |
|
||||
|
||||
מבחינתי כמעט כל הטיעונים המופיעים שם רלוונטיים גם למקרים בהם לא מדובר ברווקות, כך שהם אינם מצריכים התייחסות מיוחדת מצידי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |