|
||||
|
||||
נו, אבל זה קסם האינטרנט: אף אחד לא *חייב*, ועל כן לא תקרא לו "גנב"... כל ה-"סחיטה הרגשית" הזו לא מחממת את לבי במיוחד. אתה יכול להגיד לי כי נחמד יהיה אם לא אחסום באנרים. אתה יכול לבקש יפה. זכות לדרוש *אין לך*. מצטער. |
|
||||
|
||||
אין כאן סחיטה רגשית - אני חושב בצורה הגיונית לחלוטין - רציונלית, כמו שאתה אוהב. לאו דווקא באייל - כל אתר נתמך פרסומות: אם אנשים יפעילו תוכנות שמונעות הצגת פרסומות, אתרים יסגרו. אנשים לא רוצים שאתרים יסגרו, ולכן אנשים לא צריכים להפעיל את התוכנות הללו. מעבר לכך - יש כאן לא מעט עלוקתיות, שהיא צורה של גניבה, עד כמה שזה מעניין אותי. בכל מקרה - אני רואה במעשה הזה מעשה בלתי מוסרי, ולכן "אסור" לעשותו. כמובן שאין חוק שיוכל למנוע מאנשים להסיר פרסומות. |
|
||||
|
||||
לא כל אתר נתמך פרסומות, ואין שום סיבה כי שיטה זו תהיה היחידה. אם כולנו נשים חסמי פרסומות, אני בטוח שתוך זמן קצר ביותר ימצא מישהו שיטה טובה לא פחות להרוויח. תחשוב על זה - הנה הסיכוי שלך להפוך למליונר צעיר ומבטיח... באשר ל-''עלוקתיות'' - ובכן, אני לא יודע מה כוונתך, אלא אם לדעתך המלה נרדפת ל-''גניבה'' - והיא לא. גם ה-''מוסר'' לא מציק לי במיוחד - זכותו של כל אדם לשלוט ולקבוע בדיוק, אבל בדיוק, מה יכנס למחשב שלו ומה לא. להיפך - אם כבר מישהו כאן ''מתעלק'' - הרי זה בעל האתר, ועמדתו המוסרית של זה אינה מזהירה כל כך... |
|
||||
|
||||
אמנם אני זה שבגללו החל הוויכוח על האם זו גניבה, אך הבהרתי עצמי מספיק. למה הכוונה בשיטה אחרת? זו השיטה העכשווית המתקיימת ועוזרת לבעלי אתרים לשמור עליהם חיים. הרי בכל דבר אתה יכול להרשות לאנשים לפרוץ, לגנוב או להרוס ולומר לבעל החנות כי ימצא שיטה אחרת. זה אינו תחכום גדול ביותר. אני מתנגד ל"פיצוץ" האינטרנט בפרסומות באתרים שברור למדי כי הם סוחטים מהלימון הרקוב את השארית ללא התחשבות באנשים העומדים על ידם ומשפריצים בעיניהם. זו לא שאלה של מה כל כך מסובך להוריד את הבאנר או מודעות מסוג כלשהו, זה אותו העניין עם הצנזורה באינטרנט וכל שאר השאלות והפרצות שהעלה האינטרנט עם הכנסותו לחיינו. אולי זה טוב לשבור מערכות ישנות, מוגבלות ומזיקות כגון מערכות מידע איטיות ודביליות, חלק מהפרוצדורה הצה"לית הנוראה ועוד. אך למחוק את הכנסתו, אפילו לא הרווחים, הכנסתו היחידה של מי שדואג לספק לך תוכן ודואג לך לבידור ועניין, זו לא רק גסות רוח ופשע באם היו חוקים רשמיים לגבי האינטרנט במקרים כאלו, זה כבר טיפשות טהורה. |
|
||||
|
||||
סלח לי, אבל האינטרנט הוא מערכת המשנה את חוקי המשחק. למשתמש יש כאן - בניגוד לכל מדיום אחר - את האפשרות לשלוט כמעט לחלוטין בחומר הנכנס למחשב שלו - וטוב שכך. כל ההשוואות לגניבה פיסית ו/או רוחנית פשוט אינן במקום. אתה לא יכול, ולא חשוב עד כמה זה "צודק" או "ראוי", להשוות סינון מידע דיגיטלי הנכנס למחשב שלך ללקיחה ללא רשות של נכס השייך לאחר. כלומר - אתה יכול - אבל זה לא הגיוני. זכותו המלאה של אדם - וכעת, גם יכלתו - לבחור מה הוא חפץ לראות ומה לא. את הזכות הזאת לא תיקח. קשה, לא נעים, עצוב לבעלי אתרים כדובי (ו - אגב - כמוני) - אבל מוסרי לחלוטין - נקי מרבב, אפילו. למה הכוונה ב-"שיטה אחרת"? לא יודע. לו הייתי יודע - הייתי מליונר צעיר ומבטיח. אבל, רמז: כבר עכשיו יש מגמה של תשלום על הורדות קבצים באינטרנט - סרטים, קבצי מוסיקה, ספרים ועוד. לדעתי הנושא יתפתח, ויוכל לפטור אותנו מחלק גדול של הפרסומות. זאת, כמובן, לאחר גידול משמעותי במספר חוסמי הפרסומות... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |