בתשובה לעמית מנדלסון, 01/11/00 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבלי להיכנס לפרטים, צריך להפנים סוף סוף את העובדה שאנחנו במלחמה, שהוכרזה עלינו ע''י האויב. כשנמצאים במלחמה צריך לנצח. אי אפשר לנצח במלחמה באמצעות ''פעולות חרורגיות'' (כשאני שומע את המושג הזה אני מקבל חררה), באמצעים לא צבאיים, הפעלת ''חכמה'', ועוד כל מיני פטנטים. במיוחד לא יעזרו דיבורים ואיומים שאין מאחוריהם כל תכנית, שיטה שהצטיין בה ראש ממשלתנו לאחרונה. צריך פשוט להכניע את האויב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעשות זאת בהמון דרכים. למשל כרגע כשאני כותב את הדברים מתוארים בטלוויה חילופי אש בין גילו ובית ג'אלה. הם יורים עלינו ואנו יורים עליהם. איך זה ייתכן שמדינה חזקה , החזקה במזרח התיכון אומרים, מוכנה לקבל מצב כזה. אז למשל לפנות את כל בית ג'אלה מתושביה וליישב שם יהודים. ואם יירו עליהם יעשו כך עם המקומות שמהם יורים עליהם. הרי אין ויכוח שיש לנו כוח לעשות זאת. הם היו עומדים בכך ? צריך לפעול כך שהאלימות תשרת את האינטרסים שלנו. זה, למשל, יגרום להם לחשוב פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח אפילו שיימצאו הפוליטיקאים, המפקדים והחיילים שייגרשו את תושבי בית ג'אלה, ונניח אפילו שיימצאו יהודים (אולי הפלאשמורה?) שייתיישבו שם. אני בספק אם זה יגרום למישהו מהאנשים שחושבים היום "כדאי לירות על ישראלים" פעמיים, ולהגיע למסקנה שלא כדאי. בכל אופן, לא יהיה שינוי משמעותי במוטיבציה או ביכולת לפגוע בישראלים. כל זה, כמובן, אם אתה מתכוון לפעול באופן הזה רק בבית ג'אלה. אם זו שיטה (לפנות ולהתנחל בכל מקום ממנו פוגעים בישראלים), אז מתעוררות שלוש שאלות: לאן ילכו התושבים המפונים? כמה זמן זה יוכל להימשך לפני שתהיה התערבות צבאית של האו"ם או משהו דומה? לאיזה שיפור במצב זה יביא? וגם: ממש כמו ב"אבן, נייר ומספריים", אינני חושב שניתן לעשות איזה דירוג של חוזקן של המדינות במזה"ת, ולמצוא את ישראל בראשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תסתכל על מפת המזרח התיכון תוכל להבחין בנקל שמדינת ישראל כולה היא כתם קטן כמעט בלתי נראה בתוך מרחב ערבי. יהיה להם המון מקום בין בני עמם. לא צריך לדאוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, צה"ל יעביר את האנשים לתוך שטחה הריבוני של מדינה אחרת? ומה לגבי שתי השאלות האחרות שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מבינים שהצד השני מחזיק את ''ידית ההפעלה'' לאלימות הנוכחית. אם נפעל כפי שהמלצתי והם יראו שהלחיצה שלהם על הכפתור אינה משרתת את המטרות שלהם הם פשוט ילחצו על כפתור הסיום. להערכתי ברגע שתהיה אצלנו הנכונות לבצע את הדברים שאמרתי, והכל יאמינו שאנו מסוגלים כבר אז לא יהיה צורך לעשות זאת. אין הדבר דומה בכלל למה שהיה באזורים אחרים. שם הייתה כפיה מבלי כל יכולת של הצד הנכפה להשפיע . כאן הדבר היחיד שאנו מבקשים הוא שקט, ולהם אין שום בעיה טכנית לספק לנו את בקשתנו. אנו רק צריכים לגרום להם לרצות. וזה גם עונה על ההתערבות החיצונית. לא יהיה שום צורך להגיע לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אינה משרתת את המטרות שלהם"?! נדמה לי שהתערבות בינלאומית מהסוג הלא-דיפלומטי היא מטרה נכספת מבחינת הרש"פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי שהתערבות בין לאומית (היום התערבות בין לאומית פרושה ארצות הברית. אין משהו אחר) אינה ריאלית כלל כתגובה לפעולה שהערבים שולטים על קיומה באמצעות כפתור האלימות. אתה מצייר תסריט דמיוני לגמרי כדי לתמוך בהשקפת העולם שלך. אני מניח שאם תמשיך להחזיק בהשקפת עולם זו תישאר תוך זמן קצר מחזיק בה לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אינני חושב שאתה מכיר את השקפת-העולם שלי. אני מסופק אם יש כזו. לאור זאת, אני מוצא את הערת-הסיום שלך חסרת-טעם, במקרה הטוב. מעניין אם קראת תגובות אחרות שלי, במאמרים אחרים, כשהחלטת עבורי מהי השקפת העולם שלי. את התסריט הדמיוני, לפיו ישראל מגלה בכח תושבים למדינות אחרות - ציירת אתה. את העובדה שהקהילה הבינ''ל (כחות של נאט''ו או של האו''ם) מתערבת בסכסוכים שמצטלמים כמו טיהור אתני, במיוחד אם לארה''ב ולמערב יש אינטרסים כלכליים באיזור, גילה כל מי שצפה בחדשות בעשר השנים האחרונות. אינני חולק על כך שכפתור האלימות נמצא בידיהם של הפלסטינאים. אני רק אומר שבניגוד לדעתך, שתגובות קשות מצד ישראל (גירוש והגלייה) עומדות בסתירה למטרתה של האלימות, אני חושב שלמחוללי האלימות יש אינטרס מובהק לגרום לישראל להצטייר כגדולה, חזקה, מרושעת, גזענית, וכל יתר הדברים שבעולם אוהבים לשנוא. זאת, כפי שראינו, גם אם בתהליך נהרגים - וייהרגו - פלסטינאים רבים, וככל שאלה ייראו חפים מפשע וחסרי-ישע מול הכובש האכזר - כן ייטב. גורלם של תושבי בית-ג'אלה ובית-לחם אינו מעניין במיוחד את ערפאת (גם, אבל לא רק, מפני שהם נוצרים ברובם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהויכוח הזה פחות או יותר מיצה את עצמו. מכל מקום איני חושב שהבנת את הצעתי על פרטיה. איני מתכוון שנוציא אנשים מבתיהם ונעלה אותם על מטוסים או אוניות או נדחוף אותם אל מעבר לגבול. מבחינת השיטה אני חושב על משהו לגמרי אחר. איני יודע אם האזנת אתמול לחדשות . נמסר שם שצה''ל איים על תושבי רבעי מגורים שהוא עומד להפציץ את מקומותיהם, אבל בסופו של דבר התכנית הזאת בוטלה בגלל שליחת פרס לפגישה עם ערפאת. כשהם יורים על שכונות בירושלים אפשר ע''י איומי הפצצה לסלק את כולם. אפשר לשכנע שזה צורך בטחוני. הם ימצאו את מקומותיהם כפליטים ברשות הפלשתינית. ואם יהיה להם צפוף יעברו בכחות עצמם למדינות אחרות. עוד לא הייתה בהיסטוריה מלחמה שבה לא היו דברים כאלה, ואנחנו במלחמה, גם אחרי השלום החדש שאירגן לנו פרס. עד שארצות הברית על בוחריה היהודיים והנוצרים אוהדנו שהם עוד יותר רבים תחליט להגיב בכח צריכים לקרות להערכתי עוד המון דברים. זה בכלל לא פשוט כפי שאתה מתאר, ואם באמת אני טועה ואתה צודק תמיד תהיה לנו האפשרות לחזור בנו. גם לדעתי לא צריך ללכת עם הראש בקיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אני לא מעוניין בוויכוח, אלא בדיון, ומבחינתי, לפחות, הדיון לא מיצה את עצמו. איני חושב שהצגת את הצעתך _על כל פרטיה_, ולכך בדיוק כיוונתי בשאלותיי. הנה כי כן, סיפקת כמה מהתשובות שביקשתי, ואני מודה לך על כך. בשאלתי המקורית, "כיצד?", כיוונתי לתכנית מפורטת ככל האפשר, היות שלדעתי רק כך ניתן לי להעריך אם מדובר בפתרון אפשרי או בסיסמאות שגם מי שמשתמש בהן אינו יודע במה הן כרוכות. איומי-הפצצה אכן מביאים לעזיבה זמנית של התושבים. הם שבים, בדרך כלל, מיד אחרי שהאיום ממומש. הפרטים שהוספת, אם כן, מביאים אותי לחשוב שאתה מציע משהו בסגנון "דין וחשבון" הלבנוני. המראות יהיו מראות גירוש ופגיעה בתשתית אזרחית, במקרה הטוב, או משהו דמוי כפר-כנא, במקרה הפחות טוב (וזה עשוי לקרות בשוגג, או אם, כמו סדאם חוסיין בשעתו, ישתמש ערפאת ב"מגנים אזרחיים" על יעדי ההפצצה המוכרזים). בגבור המראות האלה, של "ישראל רעה", שבהם הרש"פ מעוניינת, כפי שכבר ציינתי, ושלמענם היא נכונה להקריב חיי אדם ואינטרסים כלכליים, תבוא תגובה בין-לאומית. הגורמים המעכבים בארה"ב קיימים, במיוחד בחמשת הימים הקרובים, אולם הם יכולים רק לעכב - לא למנוע - את ההתערבות הזו. חשוב לי להגיד, דב, היות שבדיון הזה משתמע כאילו אני שולל את הרעיון שלך, שלא אלה הם פני הדברים - אני מנסה להבין אותו עד תום, בטרם אגבש דעה או "השקפה" לגביו. זאת משום שהמצב הנוכחי בכי רע, ואני מצפה בכליון עיניים לפתרון שיביא לשיפור משמעותי. הבעיה היא שבינתיים לא נתקלתי באחד כזה, ואני נוטה לחשוב שאין כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני רק להוסיף שני דברים 1. איני רוצה שיתקבל הרושם כאילו אני חושב שיש בידי איזה פתרון קסם למצב קשה. מה שאני אומר הוא שכדי לנצח במלחמה עליך להפעיל את מלוא כחותיך. ההיסוס לא משרת את המטרות. קשה גם לדעת מראש איך משפיעות פעולותיך, ועד שאינך מנסה לא תדע. אם שיטה אחת לא תצלח נסה אחרת, אבל על תגרר רק לתגובות חלביות ליוזמות האויב. תמיד אמרנו בצדק שעלינו להעביר את המלחמה לשטח האויב והדבר הזה לא פחות נכון היום. 2. הזכרת את כפר קנה. כזכור, האירוע הזה לא בא כתוצאה מכוונה שלנו אלא בגלל הסתבכות כח קרקעי שנקלע למצוקה. אנו מהרנו להתנצל, ותקפו אותנו למרות שידעו שלא תכננו דבר כזה, ולא ננסה לעשות זאת שוב. הרתעה מורכבת גם מפעולות וגם משכנוע האוייב בטיב כוונותיך. לכן ברור שאירוע כפר קנה אינו יכול לשרת מטרה זו. כשהאמריקאים הטילו את הפצצה על הירושימה הם לא התנצלו מייד ואמרו שדבר כזה לא יקרה שוב. לו עשו זאת, המלחמה הייתה נמשכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא קראתי את דבריך קודם לחילופי דברים אלה, אולי בגלל שהכנוי שבחרת לעצמך גרם לי לא להתעכב על הדברים. אני אוהב יותר שכל כותב עושה זאת תחת שמו המלא. כאשר קראתי את הודעתך "כיצד ?" כנראה לא עמדתי בדיוק על כוונתך וחשבתי שבעצם מדובר בניסוח מקוצר לשאלה מתגרה כגון: "ואיך תעשה זאת יא פסיכי שרק מקשקש כמו כל הימניים" ? באמת קטלגתי אותך לא בצדק בתוך קבוצה מסויימת, ולכן הערתי את הערתי ההיא. לפעמים טועים. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מסופק אם גם אתה היית מתנגד לדירה מרווחת בירושלים. חינם. אגב בימים האחרונים עלו במוחי כמה שאלות בנוגע לעתיד הנוגה שצפוי לשוק הנדל"ן אם רק ישכיל עמנו לקחת צ'אנס לנצח במלחמה כפי שהטיף *לקחת צ'אנס* להתאבדות קולקטיבית בשבע שנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מלחמה? מלחמה היא עימות של צבא מול צבא. היכן אתה רואה צבא? היכן אתה רואה טנקים, מטוסים, תותחים בצד של "האויב"? היכן אתה רואה משהו חוץ ממספר חיילים פלסטינים מגושמים ומאומנים חלקית, וברוב המקרים סתם אזרחים חמושים? די כבר עם הדמגוגיה המטופשת הזו, בבקשה. שטויות לא מזיקות לאף אחד במצב רגיל, אך במצב הנוכחי זה מסוכן לחזור עליהן פעם אחר פעם. אגב, מעולם לא עודכנתי שמסוקי תקיפה מסוג "קוברה" הוגדרו כ- "אמצעים לא צבאיים". תמיד שמח ללמוד דבר חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעקשותך להחזיק גם היום בעמדותיך ולהצדיקן מזכירה לי את הפסוק מספר משלי: "גם אם תכתוש את האוויל במכתש עם חריפות בעלי לא תסור ממנו איוולתו" אתה עצמך דמגוג, ואתה מצורף בזה כמספר שניים לרשימת המשתתפים שאני פותר עצמי מלענות להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, נראה שניתאי ואתה חלוקים, כמו רבים אחרים בדורנו, בשאלה: האם סכסוך בעוצמה נמוכה, כלומר לא כולל קרבות ש-ב-ש או הפצצות אויריות ממטוסים הינו מלחמה. כיוון שההגדרה עצמה אינה ממלאת תפקיד חשוב בצעדים הננקטים, אני חושב שהוויכוח הוא מיותר, ואתם מוזמנים להשתמש במילה "עימות" כדי לסלק מכשול משיחתכם. ושוב, סליחה שהפרעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע בדיוק איזה קטע מדבריי, במאמר שלמעלה או באחת מתגובותי האחרות גרם לויכוח הזה וגם לא טרחתי לחפש מהסיבות שצינתי. בויכוח על השאלה הלא חשובה אם מבחינה פורמלית אנו כן או לא במצב מלחמה בודאי הצדק לצדי. אפילו ביננו ובין סוריה שורר מצב מלחמה למרות שלא נורת אף יריה אחת. או למשל האם בלבנון לפני הנסיגה הייתה מלחמה ? אמרו לנו כל הזמן שכן, וזה היה נכון למרות שהלבנונים לא הפעילו מטוסי קרב ואפילו לא מסקרי"ם. ומלחמות הההתשה עם המצרים והסורים שקדמו למלחמת יום הכיפורים לא היו מלחמות ? האויב שבדרך כלל בחר בדרך המלחמה, הוא שבחר גם בסוג שלה לפי הנוחות שלו, ואנחנו נגררנו להישאר בסוג שהוא בחר אני מניח שלו הלכתי למילון כדי לראות מה פרוש המילה מלחמה, לא הייתי רואה שם שום סוג של כלי נשק. מלחמות היו עוד בעידן שלפני אבק השריפה. ביננו ובין המפלצת שנקראת "הרשות הפלשתינית" שיצרנו במו ידנו לא שרר מעולם שלום פורמלי כל עוד לא נחתמו הסכמי הקבע אבל התנהלו שיחות. בקמפ דויד השיחות האלה נגמרו ביזמת הצד השני, ומיד הוא פתח בהתקפות אלימות נגדנו בכל האמצעים שעמדו לרשותו. שוב, איני יודע בדיוק על איזה קטע מדבריי מתנהל הויכוח, אבל לדעתי, וזה מה שכתבתי במאמר למעלה, אסור לחזור למנגנון שונה של שיחות תוך כדי קרב כמו שרוצה הצד השני. טוב יותר מבחינתו להכריעו קודם צבאית ורק אחר כך לגשת לשיחות. אבל מה שהולך לקרות לפי איך שהדברים מתנהלים אינו כך. האויב יגביר ויחליש את עצמת האלימות לפי נוחותו, לפי כמויות התחמושת שברשותו ברגע נתון, ואנו נגיב חלושות ליוזמות שלו ונדבר הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין ישראל ובין סוריה, ולבנון לא שורר מצב של מלחמה אלא הפסקת אש, שמגובה בהסכם הפרדת כוחות. אשר למלחמה, נסה את מילון וובסטר האנגלי: אולי הוויכוח הוא האם זו "מלחמה כוללת" או "מלחמת גרילה"? וכל שאר תגובתך לא נוגע למה שאמרתי. רק התייחסתי לשאלת המינוח, לא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמגוג הוא אחד שמתבטא ומגיב בצורה רגשנית ולא-רלוונטית. בהתבסס על תגובתך האחרונה, אשאיר את הקוראים להסיק מי משנינו הוא דמגוג. אם לחזור על הנקודה: אתה הגדרת את העימות הנוכחי כ- "מלחמה" (בתגובה לערן בילנסקי: המינוח הוא מהותי, שכן ברגע שמניחים שהעימות הוא בדרגה כה גבוהה, יש הצדקה להפעלת עצמה לא מבוקרת, כמו במלחמה). אני טוען כי האירועים האחרונים ראויים מקסימום לשם "עימות נמוך עצימות" - המאבק כאן הוא בעיקר מול קבוצות קטנות ומופרדות של אזרחים חמושים על פי רוב אך ורק ב- AK-47, הם התנט'ים. הראה לי עדות למסוק קרב אחד, למטוס קרב, לטנק או לכלי ארטלריה שמצוי בצד הפלסטיני, גם אם הוא לא מופעל נגדנו, ומיד אסב את עצמי לתמוך בדעתך. ואגב, על פי הודעותיך האחרונות, שמתבססות בצורה מינמלית - אם בכלל - על העובדות ועל הכרה כלשהי של המציאות, אני חושב שבהחלט אוכל לחיות עם חוסר תגובתך. מה גם שזה תירוץ די שקוף לא להגיב על הטענות היותר מבוססות שלי לגבי התהליך המדיני, בהמשך הדיון. ניחא. כאמור, לא הפסד גדול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |