|
||||
|
||||
מבחינות מסויימות יש יותר קירבה בין ה''כנענים '' בין שני העמים , אלה שמקבוצתו של רטוש ואלה הערביים ( לפחות הקיצוניים שבהם ) ובינהם ובין הדתיים של עמם . שתי הקבוצות רואות בדתות היהדות או האיסלאם עיוות שגרם לנזק לתרבות הכנענית המקורית והם מוכנים להתמזג עם בני העם האחר . אין זה מקרה שכמה מהכנענים הישראליים כמו עמוס קינן תמכו תמיד בדו קיום בשלום עם הערבים. מאידך אנשי הצד הימני של התנועה הכנענית כמו הסופר שרגא גפני דיברו תמיד לצד הצורך בארץ ישראל שלמה על הצורך ששני העמים היהודים והערבים יתמזגו ביחד כדי לחזור אל האומה העברית ( או הכנענית ) המפוארת . גפני אפילו מביא דעות מסוג זה בספרי הילדים שכתב בסדרות ''דנידין '' ו''הספורטאים הצעירים '' . נראה לי שלישראלים החילוניים שונאי הדתיים ( כמו רבים מקוראי האייל הקורא ) שלרבים מהם יש יותר משמץ של סימפטיה לתפיסות הפגאניות הקדומות כמו שמראה הפופולאריות הנוכחית של רעיונות ''העידן החדש , יהיה קל יותר לתקשר עם ערבים ''כנעניים '' בעלי דעות דומות ( וכן יש כמה כאלה ) מאשר עם יהודים חרדיים . מאידך כמובן ליהודים דתיים קל יותר לתקשר עם מוסלמים דתיים מאשר ערבים ''כנעניים '' מאחר שיש בינהם הרבה יותר מהמשותף. |
|
||||
|
||||
כמו שיודע מי מהקוראים שנתקל פעם במשחק הלוח "אילומינטי" (Illuminati), ההפך מפנאטיות הוא פנאטיות. דתיים, גם בישראל וגם ברוב מדינות ערב (כקבוצה, לא פרטים בודדים ממנה), נוהגים מאז ומתמיד לייצג ולבטא דיעות קיצוניות יחסית. חיבור של הקיצוניים שלנו עם הקיצוניים שלהם רק משום ששתי הקבוצות דתיות ולכן יש להם כביכול מכנה משותף להידברות, הוא מתכון בטוח לפיצוץ ולא לפיוס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |