|
||||
|
||||
ניקח מורה ממוצע/ת: עבודה של בערך שש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. חודשיים חופש גדול, שלושה שבועות פסח, שבוע חנוכה ועוד ימים כהנה וכהנה פה ושם. מה יצא לנו? בערך תשעה חודשים של שלושים שעות בשבוע. אה, יש גם אסיפות הורים וישיבות צוות? נעגל לשלושים וחמש שעות לשבוע ובחישוב כולל כ-1260 שעות בשנה שעבורן מקבלים בערך 4000 ש"ח לחודש (נניח 4000, לדעתי זה יותר גבוה), מה שמביא את החישוב לכ-38 ש"ח לשעה נטו. מצטערת, אין הרבה עבודות בהן כל בוגר תואר ראשון או תעודת הוראה מקבל שכר כזה. והשחיקה? אה, בשביל זה כל שנה שביעית היא שנת שבתון (שבתון!) בתשלום. לא שאני אומרת פה שלהיות מורה זו חגיגה, אבל נמאס לי מהקיטורים בנוגע לכסף. |
|
||||
|
||||
שלושים שעות? האם אי פעם בדקת מבחנים או עבודות? זה לוקח שעות על גבי שעות. כן, גם לשבת בבית ולבדוק מבחנים זו עבודה, כמו גם להכין את השיעור ולהכין את הסמסטר. שנת ההשתלמות משולמת מקרן אליה מפרישים המורים בכל חודש חלק מהמשכורת (אותם 4,000 ש"ח, ולפעמים רק 3,000). אני לא יודעת מה המשכורת המקובלת בארץ היום, אבל 3,000-4,000 ש"ח נראה לי סכום נמוך במיוחד לבוגרי תואר ראשון. |
|
||||
|
||||
"3,000-4,000 ש"ח נראה לי סכום נמוך במיוחד לבוגרי תואר ראשון" נכון, אבל זו בעיה שסובלים ממנה רבים אחרים בשוק העבודה הישראלי שכה אוהב לנצל את השכיר. בשבועיים האחרונים יצא לי לראות בוגרי מדעי המחשב שמרויחים 18 ש"ח לשעת עבודה (?!). כל זאת מבלי להתחיל לדבר על בוגרי תארים בפסיכולוגיה, פילוסופיה, תרבות צרפת, משפטים ושאר ירקות שמתקרבים למשכורות שכר מינימום (ונאלצים ללמוד תואר שני בשביל לקבל משכורת קצת יותר אנושית). בישראל מרויחים מעט! מי אמר שזו צרה של מורים? |
|
||||
|
||||
מורים בארץ מרוויחים מעט מזה שנים, בעוד מתכנתים נהגו להרוויח סכומים נאים עד לקריסת שוק ההיי-טק. היום הכלכלה בכי רע, כך שאפשר לומר למורים "על מה אתם מתלוננים"; אך גם כשהמצב הכלכלי יציב, מרוויחים המורים מעט. ד"א, אני לא חושבת שזו הסיבה להתנהלות האומללה של מערכת החינוך, ולא חושבת שהעלאת שכר המורים תביא לרפורמה המיוחלת בנעשה בכיתות. נכנסתי לנושא כדי להעמיד דברים על דיוקם מול מר אלמוני. |
|
||||
|
||||
לא הזכרתי רק את ההיי-טק. גם בוגר תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה (זו רק דוגמא אחת), מוצא את עצמו עובד בשכר מינימום עד לסיום התואר השני. מה כל כך מיוחד במורים? תואר ראשון בישראל לא שווה הרבה מבחינת שיפור תנאי שכר (הוא מהווה יותר כמעין תנאי מינימלי ל*קבלה* לסוגי עבודה שונים). אני מסכים שיש לעשות הרבה מעבר להעלאת שכר, אך לא הבנתי איך העמדת דברים על דיוקם. גם עבודות אחרות (ביחוד במקצועות הטכניים) מצריכות המשך עבודה (לפעמים קשה) מעבר לשעות העבודה הפורמליות, בה העובד צריך לשבת על התחת שעות וללמוד הרים של חומר טכני (יש חברות שעושות מבחנים לעובדיהן). לא הבנתי כיצד עובדת בדיקת הבחינות בבית, סותרת את חישובו (חישובה?) של האלמוני (38 ש"ח לשעה). האם הסכום שיורד למורה במהלך 6 שנים הוא בדיוק הסכום שחוזר אליו במהלך שנת השבתון? |
|
||||
|
||||
על החישוב: היא חישבה 35 שעות בשבוע, אני טענתי שזה הרבה יותר. ובכללי: אוקיי. כנראה שוק העבודה שאני חוויתי שונה משוק העבודה הנוכחי (או ה"אמיתי") אותו אתה חווה או אותו חווים אחרים. במהלך לימודי התואר הראשון בארץ ב-1998 הרווחתי מעל 4,000 ש"ח בחודש על עבודה במשרה חלקית (ועוד כעובדת מדינה), כך שאותו הסכום נראה לי נמוך לעובד בעל תואר במשרה מלאה. אז כנראה שבאמת אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
בדיקת הבחינות (ושעורי בית) בבית, להבדיל ממעבר על חומר מקצועי הקשור לעבודה, אינו קשור לקידום המורה, לרצון הטוב שלו, או אפילו למוטיבציה שלו. זהו חלק בלתי נפרד ממהות העבודה שלו. בשום גוף צבורי (ואפילו לא בפרטי) נמדדות שעות העבודה של עובד מסוים כשעות קבלת הקהל שלו ותו לא. ההנחה ששעות העבודה של המורה הן רק השעות בהן הוא ניצב אל מול התלמידים ("שעות קבלת הקהל") היא מוטעית, ואפילו דמגוגית. ולשאלה האחרונה שלך: על כל שקל שאני מפריש לקרן השתלמות (ואני לא מורה, כך שאיני חייב לנצל אותה להשתלמות, אלא רשאי להשתמש בכסף גם להחלפת הרכב, בנית בית וכו'), מפריש המעסיק (הפרטי) שלי שלושה. |
|
||||
|
||||
לא מספיק שהוספתי חמש שעות לשבוע בשביל סעיף ה"שונות"? אין בעיה, קחי עוד חמש, עלי. עדיין מגיעים לכ33 ש"ח לשעה, שכמו שציין אביב, נחשבת משכורת לגיטימית ואפילו מכובדת בשוק העבודה בארץ. מורים לא מרוויחים פחות מהשאר, הם פשוט עובדים פחות שעות. זה הכל. |
|
||||
|
||||
אלא שמורים מועסקים במקרים רבים מאד בשברי משרה, ומורה שלא מצליח לגייס מספיק שברים הוא מובטל מאונס, גם אם רק חלקית. אין לזה הרבה מקבילות בשירות הציבורי. |
|
||||
|
||||
גם חופשת הקיץ היא מעין ''מובטלות מאונס'', ורוב המורים שאני מכירה עוסקים בכל מני עבודות הוראה צדדיות בקיץ. בעוד שהציבור רואה את זה בתור הצ'ופר הגדול של המקצוע, מורים רואים את הקיץ פעמים רבות כעונש הגדול של המקצוע. |
|
||||
|
||||
הפתרון - יום לימודים ארוך. גם ההורים ישמחו, גם המורים יוכלו לדרוש הרבה יותר כסף. רק הילדים יתבאסו. |
|
||||
|
||||
הפתרון הוא לא ביום למודים ארוך, אלא ביום חינוך ארוך. לא עוד מאותו הדבר, אלא מסגרת כוללת, המעסיקה מורה במשרה מלאה של 45 שעות שבועיות, מתוכן הוא ניצב מול הכתה 30 (או 24) שעות, כמקובל היום, ושאר השעות מוקדשות ליתרת עבודתו: קבלת קהל (הורים, מפגש פרטני עם תלמידים, יועצים, פסיכולוגים וכו'), בדיקת מבחנים ושעורי בית, הכנת מערכי שעור וכו'. במקביל יועסקו התלמידים בהכנת שעורי בית, חוגים ופעילויות רב גיליות, משחקים, גלישה באינטרנט (האייל מחוץ לתחום למעט מגמת מידענות) וכו'. אלא שיש שני מכשולים בדרך: משרד האוצר וארגוני המורים. משרד האוצר, ברור למה: תכנית כזאת דורשת משאבים רבים. רק לשם דוגמא: משרד לכל מורה, ושרותי הסעדה מסובסדים (לפחות עבור חלק מהתלמידים). ארגוני המורים זה כבר ספור אחר. למרות שיש להניח שצעד כזה ישפר את תנאי העסקתם של המורים, הרי מורים רבים, אשר הסיבה העיקרית לבחירתם במקצוע ההוראה הינה מסגרת השעות, יתקוממו כנגד השנוי. זאת, בתוספת השמרנות המובנית בכל ארגון מקצועי, יביאו להתנגדות נמרצת של ארגוני המורים. |
|
||||
|
||||
והייתי מוסיף גם לימודים אקדמאים בתחומים מסויימים כמו חינוך, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכו'. או אולי מסלול אחד שמרכז בתוכו לקט מתחומים שונים תחת השם ''הוראה''. מה שבטוח לא עוד מורים עם שישיות בבגרות. |
|
||||
|
||||
אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל יש עוד מכשול בדרך: יש אנשים, כמוני, שלמשך רוב שנות הלימודים שלהם, שהיה בביה"ס שלא במסגרת שעות הלימוד עצמן (ולפעמים גם אז) היא גיהינום, בו מתעללים בהם מילולית ופיסית, והם מוקפים באנשים אחרים כאשר הם צריכים זמן פרטי ושקט בו יוכלו לחשוב. כתנאי מקדים ליום לימודים ארוך צריך לפחות לפתור את בעית האלימות בביה"ס - בין אם על ידי הרחקת ילדים אלימים, ובין אם על ידי לימוד ילדים חלשים יותר כיצד להגן על עצמם, וכשדרוש, להסתדר בחברה. |
|
||||
|
||||
אכן, בעיה מוכרת (וכואבת). כמובן שמה שהצעתי הוא רק תקציר, ולא תכנית עבודה מפורטת, אבל השנוי אמור לכלול אתו גם שנוי באיכות ההוראה, שנוי במעמד ובסמכות המורה, ויחד אתם, גם הפחתה ברמת האלימות הבלתי נסבלת בבתי הספר. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים שתמיד מוציאים אותי מהכלים הוא סיפורים של התנכלויות ילדים לחלשים ואלימות אצל ילדים. רק לאחרונה נודע לי שבן-כתה שלי סבל מהתעללות פיזית במהלך כל שנות התיכון ע"י בני כתה אחרים, ולי לא היה מושג. האם שינוי במעמד ובסמכות המורה ישפר את המצב? ומה עם הדרך הביתה אחרי בי"ס, למשל? האם פחד מהמורה יעזור? שמעתי מקרים על הורים של ילד מוכה שהתלוננו ישירות אצל הורי הילד המכה, וללא תועלת - ההורים היו חסרי אונים מול הילד, או לחילופין נקטו בענישה לא אפקטיבית. כיצד יוכל מורה לעזור לשנות את המצב? |
|
||||
|
||||
עבודה (חלקית) בבית אינה כמו עבודה רגילה על כל המשתמע מכך. גם אם שנת ההשתלמות משולמת על ידי המורה עצמו זוהי פרווילגיה _אדירה_ שלא ניתנת לעובדים במקצועות אחרים. ולגבי התואר הראשון, אנו בכיוון ששם נמצאות מדינות רבות אחרות, בהן נקודת ההתחלה היא מקבילה כלשהיא לתואר שני. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, יש לי כמו לעוד המון עובדי מדינה ועובדים במגזר הפרטי דבר שנקרא קרן השתלמות. אני מפקיד לתוכה סכום כסף מסויים כל חודש, המעסיק מוסיף קצת וכעבור שש שנים מצטבר בה סכום כסף ששוה לשכר שנת עבודה פחות או יותר, אני כנראה אעדיף להוציא את הכסף על שיפוץ הדירה (6 שנים עם יושקו יכולים להיות מאוד הרסניים לדירת שניים וחצי חדרים פלוס מרפסת שמלכתחילה הייתה זקוקה לשיפוץ קל) אבל באותה מידה יכולתי לצאת לחופשה ללא תשלום של שנה בדיוק כמו מורה. אבל זה הכל חלומות באספמיה, מאז הצבא לא הצלחתי להחזיק מעמד באותו מקום יותר משנתיים. אין שום סיכוי שאני אשאר ב HIA שש שנים שלמות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |