בתשובה לאביגיל, 08/12/02 22:58
אה... 113109
דינה בארץ האיילים • בתשובה לאביגיל שבת, 14/12/2002, 7:57
...לא, זה לא עובד כך.

קודם כל, את דווקא אמורה לאכול אוכל בריא ומזין.

אחר-כך, כשתצאי מחדר הלידה לא תוכלי מייד לחזור לבגדים של לפני. אחר-כך, אי אפשר להיכנס למשטר הורדת משקל בזמן הנקה - ואם החלטת להיניק, זה עניין של בין שלושה חודשים במינימום ושנתיים-שלוש, באופטימום. אז יכול לקחת די הרבה זמן לפני שהגזרה שלך תחזור למצבה הקודם. מצד שני, your mileage may vary.
אה... 113922
ריקי • בתשובה לדינה בארץ האיילים יום ג', 17/12/2002, 19:50
לא נכון!

אביגיל, אני שמחה בשמחתך (שמחתי גם כשנישאת זוכרת?) ומאחלת לך לידה עד כמה שניתן קלה וכיף בגידול הצאצא/ית.

עם זאת, בשתי הלידות חזרתי מייד למידתי המקורית. מה שכן, הנקה מגדילה את הא...אהם.

הפעם היחידה בחיי שזקפתי חזה בגאון ויכולתי להראות חריץ(!!!) היתה כשהנקתי.

עניין אחר הוא כשמגיע רגע ההנקה ואין בסביבה תינוקת להקלה. זה קרה באמצע יולי, בחולצה קצרה, בכפר ערבי במשולש בו ישבתי על בימת הנכבדים בקבלת פנים כלשהי. אוי, הבושה.

ולכל מי ששונא את החשיפה, נא לבקש מהאייל לצנזר.

ולגמרי לא לעניין, התנחלו אצלנו בבית שלושה עכברוני שדה שסרבו להיתפש בכל המלכודות. בינתיים התרגלתי ואפילו נתתי להם שמות (איציק, חנה ומוטי. מה לעשות, ככה הם נראים - איכרים). מה שכן, עכשיו דווקא אפשר לתפוש אותם בקלות כי שמנו ועבו מאוד וגם המהירות כבר לא משהו.

לא לייעץ לי חתולים - גם הכלבה וגם החתולים לא מתייחסים.
113928
העלמה עפרונית • בתשובה לריקי יום ג', 17/12/2002, 20:15
לנו היה גם עכבר. קראנו לו ג'רי.
בהתחלה היה לנו לא כל כך נעים, אחרי הכל- הוא היה שם לפנינו.

בסוף שמנו לו מלכודת עכברים. כשחזרנו מאיזה סמינר, ראינו בהתרגשות שהוא נתפס, ואני, חדורת התלהבות מיהרתי להביא את המצלמה. עמוק מדי בתוך הפוזה של "נשיונל ג'אורפיק זה אנחנו", התעלמתי מהעובדה שעכברים יודעים לקפוץ.
כן,כן, עכברים (או שאולי ג'רי היה מיוחד?) מסוגלים לקפוץ כשהם בתוך קופסת פח קטנה בגובה מטר.
עד היום לא ברור לי למה המבטים המאשימים של כולם היו מופנים כלפיי.

פרק ב'- ג'רי שוב נתפס.
אחרי שירדתי מהרעיון לתעד את השותף השישי פנים מול פנים, נשארנו מתחבטות עם השאלה הגדולה, מה לעזאזל לעשות איתו עכשיו.
טלפון בהול לאבא.
"תמלאי דלי במים, ותניחי את המלכודת בפנים לרבע שעה"
"אבל אבא! ג'רי ימות!"
"?"

בסופו של דבר, צעדנו נחושות ואמיצות אל עבר גן השעשועים בקצה הרחוב. הנחנו את המלכודת על האדמה, וחיכינו שהשנייה תפתח אותה.

__________
העלמה עפרונית, נוסטלגית.
אם כבר סיפורי עכברים 113929
נגה • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 17/12/2002, 20:24
אז גם לי היה את המזל לגור בדירה מעוכברת, לפני שלוש שנים. למרות שהם היו חמודים נורא, הם אכלו לנו את כל הלחם, אז היינו חייבים להפנות אותם באדיבות לסביבת מגורים אלטרנטיבית.
הנחנו מלכודות דבק בכמה פינות אסטרטגיות בבית וחיכינו. בשתיים בלילה הכלב שלנו התחיל לבכות, אחרי שהוא גילה שהנסיונות הנואשים לשחרר את הכפה מהמלכודת, רק מדביקים לו איברים נוספים. בעלי בילה בערך שעה בריכוך הכפה בשמן עד שהשתחררה מהמלכודת.
בערך שבוע אחר-כך, התעוררנו בבוקר למצוא את הכלב משחק עם גופה של עכבר על השטיח בסלון. שוב - לבעלי היה את העונג להתמודד עם הסיטואציה.
מה המסקנה? עכברים וכלבים, שילוב בעייתי.
אם כבר סיפורי עכברים 114193
יעקב פופק • בתשובה לנגה יום ד', 18/12/2002, 18:06
מלכודות דבק זה יותר מידי אגרסיבי. אני נוהג להשתמש במלכודות צינור פשוטות. הסוד הוא לשים פסטרמה במלכודת. גם זה אגרסיבי (פסטרמה, את יודעת הורגים תרנגולי הודו בשביל זה) וגם עתיר משקעים שליליים משפחתיים (ההורים שלי התגרשו בגלל פסטרמה) אבל זה עובד כמו קסם.
התגרשו בגלל פסטרמה? 114257
ארז לנדוור • בתשובה ליעקב פופק יום ד', 18/12/2002, 22:33
אתה יכול לפרט?
התגרשו בגלל פסטרמה? 114266
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 18/12/2002, 22:42
LOL 114272
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 18/12/2002, 22:53
התגרשו בגלל פסטרמה? 114356
ברקת (רקפת!) • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 19/12/2002, 13:47
רגע, המקור להעדפת נשים עם שמות מעולם הצומח הוא בעצם הדודה סתוונית!
לא, זה מום מולד, גנטי. 114368
יעקב פופק • בתשובה לברקת (רקפת!) יום ה', 19/12/2002, 14:38
לא, זה מום מולד, גנטי. 114542
ריקי • בתשובה ליעקב פופק יום ה', 19/12/2002, 22:43
וואו!!! פופק, איזה כבוד שהצלחתי לגרור אותך לפתיל שלי!!! כולי נרגשת.

ולעניין: מלכודת המתכת - כל הזמן אני דורכת עליה בטעות והיא נסגרת בקול נפץ. הצבתי אותה מול יציאת העכברים ו... נאדה. הם פשוט עוקפים אותה ויוצאים לדרך (איציק ראשון).

דבק - מלכודות לרוב פזורות בכל ה- 20 מ"ר של הקופסה הקיבוצית בה אנו גרים. היחידה שנתפשת היא ונוס, כלבת הזאב (בת 9, ענקית, מפחידה את כל זקני וטף הקיבוץ ובוכה בסופרן בכל פעם שהיא מרגישה נטושה = כל הזמן). היא מסתובבת רוב הזמן עם קופסה דבוקה לאפה ולא לומדת לקח.

אגב, את הרעיון לשחרר את העכברים בשדה (לא דבק, רחמנא לצלן, אלא הקופסה הסגורה של שרדינגר) הגיתי מזמן. העכברים לא קנו.

כשהייתי בסינגפור, 150 ק"מ מקו המשווה, ראיתי פירות בגודל של מוטאציות. המחשה: גויאבה בגודל אבטיח. וכאן, על המרפסת בבאזל של המזרח התיכון, יצרתי מוטאציה אחרת: עכברי נפילים. הם חוגגים על כל האוכל ואני אפילו רואה אותם מתרוצצים על השיש (נכון, שוב איציק) וצורחת בתסכול. אפילו רעל אי אפשר לשים להם, כי חיות המחמד האחרות יאכלו אותם אחרי שיתפגרו ואז מה?

הצילו, יהודים!
? 114545
אבירי • בתשובה לריקי יום ה', 19/12/2002, 23:18
ההערה האחרונה זה פארודיה על אנטישמיים ? או שאת קוראת לעזרה מהיהודים ? או שאת קוראת לכוח עליון כלשהו לעזרת היהודים ?
! 114551
כירורג עברית • בתשובה לאבירי יום ה', 19/12/2002, 23:46
אתה צריך לנתח טוב טוב את המשפט.

הוא מתחיל בקריאה לעזרה "הצילו". אחרי זה יש פסיק, ואז באה הסיבה לקריאת ההצלה "יהודים".

אז אתה צריך לקרוא את המשפט "הצילו [יש כאן] יהודים"
או "הצילו [מפני ה] יהודים".
אנטישמיות !!! 114552
אבירי • בתשובה לכירורג עברית יום ה', 19/12/2002, 23:49
אוי, תעזוב אותה בשקט. 114553
העלמה עפרונית • בתשובה לאבירי יום ה', 19/12/2002, 23:52
ברוכה השבה ריקי!
אוי, תעזוב אותה בשקט. 116041
האייל האלמוני • בתשובה להעלמה עפרונית יום ד', 25/12/2002, 21:11
תודה, עפרונית. ידעתי שרזים אידאליסטים (יהודים!) יבואו להגנתי.

ולקהל שונאי ההולך ומתרבה (כעת זה גם בקיבוץ, השמוצניקית שהיתה נשואה לבן המשק [תק"מ] העזה לעזוב אותו, להביא חבר ביבוא פרטי ועוד לקטר על חוסר הצדק שבהפרטה) - יש לי בשורה טובה בשבילכם.

עקב מצב כלכלי נואש, סביר שאנותק מן האינטרנט. הנה, באתם על סיפוקכם.
התגרשו בגלל פסטרמה? 114505
כליל החורש נאורי • בתשובה לברקת (רקפת!) יום ה', 19/12/2002, 20:04
אוי ויי! אבל לי יש שם מעולם הצומח! כל מה שאני צריך בחיים שלי עכשיו זה פופק עוגב.

אה, רגע, אני בכלל לא אישה. לא משנה.
אם כבר סיפורי עכברים 114243
האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לנגה יום ד', 18/12/2002, 21:54
זה שוביניסטי להגיד בעלי. עדיף להגיד: אישי, או זוגי.
אם כבר שוביניזם 114256
ארז לנדוור • בתשובה להאלמוני המקורי (מהדיון ההוא) יום ד', 18/12/2002, 22:32
מי כמוך מוסמך להטיף בנושא?
סופ הלנדוור 114278
האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 18/12/2002, 23:19
טוב זה היה צפוי שרוחה של ההערה שלי לא תובן, מצד שני הייתי באמת צריך לנחש שדווקא אתה לא תחמיץ את ההזדמנות להוכיח שאתה לא מבין.

מצד שלישי נהניתי לקרוא שוב את הפתיל הזה (לא שיש לי זמן לזה), אז אולי אני בכלל צריך להודות לך: תגובה 91813
אם כבר סיפורי כלבים 115488
ארז לנדוור • בתשובה לנגה יום ג', 24/12/2002, 3:21
גם כלבים וכבישים זה שילוב בעייתי.

אתמול קפץ לי כלב בכביש באמצע הנסיעה וכמעט דרסתי אותו.
בפעם אחרת, באמצע הלילה יושב לי כלב קטן ובלתי נראה בחושך באמצע הכביש ומסתכל עלי. אם לא הייתי מודע לקיומו גם הוא היה יכול להידרס.
אם כבר סיפורי כבישים 115586
העלמה עפרונית • בתשובה לארז לנדוור יום ג', 24/12/2002, 13:14
גם אנשים וכבישים זה שילוב בעייתי.

_____
העלמה עפרונית, לא מוסיפה דבר.
אם כבר סיפורי כבישים 115598
דורון הגלילי • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 24/12/2002, 14:40
והשילוב הבעייתי יותר הוא כבישים ומכוניות.

______
דורון, חושב שכבישים היו יכולים להיות מקום נחמד, אלמלא המכוניות.
אם כבר סיפורי כבישים 115700
ארז לנדוור • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 24/12/2002, 21:03
או אלמלא הולכי הרגל.
אם כבר סיפורי כבישים 115699
ארז לנדוור • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 24/12/2002, 21:02
ההבדל הוא שחוץ מילדים אנשים יודעים מתי לעבור, וגם ילדים לא רובצים באמצע הכביש ומחכים שהנהג יפנה להם מקום.
אם כבר סיפורי כבישים 116073
האייל האלמוני • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 25/12/2002, 22:18
מזכיר לי 3 דברים:

1. בספר של קארל סאגאן (שכחתי את השם, ניטפיקרים - קדימה!) שהוסרט זוועתית עם ג'ודי פוסטר, יש תיאור של איך כאשר היא נוסעת לבסיס הסודי (ספוילר, זהירות!) עומדים משני צידי הכביש ארנבים ומביטים בה מהופנטים. זה הרשים אותי מאוד, הרבה יותר מ(שוב ספוליר) ההוכחה המתמטית לקיום האל.

2. לפני כשלושה חודשים נסענו על הקטנוע (אני מאחור, אל תדאגו, אני מכירה בקטלנות של האוטיזם שלי) ועל הכביש היה חתול שבהה בנו, מהופנט, ולא זז. למרבה הצער דרסנו אותו למוות. מאז אנחנו קוראים לרחוב הזה רחוב החתול ולא נוסעים בו יותר אף פעם.

3. כבר סיפרתי את זה, אבל מה לעשות שאני אדם משעמם וחוזר על עצמו. באוקטובר 95 היה יומולדת 50 לאו"ם והגיעו ראשי מדינות. מלאנים. התנועה בכל מנהטן הופסקה והכבישים נראו כמו בארץ ביום כיפור, למעט העובדה שאפילו רוכבי אופניים לא היו (כן: להרוג ערבי ורוכב אופניים. למה רוכב אופניים? התקבלת). הניו יורקים הממושמעים לא העזו ללכת על הכביש ואני צעדתי באמצע בגאון ובכיף.
אם כבר סיפורי כבישים 116075
איילת בועזסון • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 25/12/2002, 22:21
1. קונטאקט.

2. "למרבה הצער"? זה נשמע קצת כמו אותו פרק של סיינפלד שבו לג'ורג' היה הסכם עם הציפורים והסנאים. אם ראיתם אותו, למה לא זזתם?
אם כבר סיפורי כבישים 116082
ערן בילינסקי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 25/12/2002, 22:46
רגע, אין לנו הסכם איתם? חשבתי שיש לנו הסכם עם החתולים שהם זזים כשאנחנו מתקרבים עם האוטו ובתמורה מותר להם בלילה לישון על המנוע החם.
אם כבר סיפורי כבישים וחתולים, 116085
העלמה עפרונית • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 25/12/2002, 23:05
בעודי נוהגת לתומי בדרך לבאר שבע (גשם חזק, אני מצוננת, לא כיף) ראיתי שיירת חתולים (אמא חתולה ושלושה חתלתולים קטנטנים כתמתמים) בפוזת הביטלס חוצה את הכביש. כולי מלאת אושר על שאני נוסעת 20 קמ"ש ולא פוגעת בהם, צפצפתי קלות.
הדבר ההגיוני ביותר לדעתם, היא להעמד באחת, ולנעוץ מבטים קפואים לעבר הרכב.

הסכם? נו, שמישהו יספר להם קודם.

________
העלמה עפרונית וברבורי קרמבו
חתול? 116090
נגה • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 25/12/2002, 23:33
ארבע שנים במנהטן, ולא ראיתי חתול רחוב אחד לרפואה.
חתול? 116122
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לנגה יום ה', 26/12/2002, 9:38
זה בגלל שההומלסים אכלו אותם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות