 |
|
 |
||
|
||||
 |
עשרות ישראלים-יהודים הוציאו סרטים שפרו-ציונות אינה התכונה הבולטת ביותר בהם. את סרטיהם הציגו גם הציגו בארץ. הם זכו לביקורת, אבל איש לא הציע ברצינות לפסול את הקרנתם. קם לו, ברוב חוצפתו, אדם ערבי (גם הוא ישראלי) והוציא גם הוא סרט שאינו לוקה בציונות יתרה. מיד קפצו היהודים ופסלו את הסרט להקרנה. מה למדנו? שכשהיהודים מתווכחים בינם לבין עצמם, זה בסדר. כשמישהו מ"בחוץ" (אפילו שלמעשה הוא מפנים) רוצה להצטרף לויכוח, הוא בהכרח אויב, מסית, רוצח וטרוריסט. השיח הישראלי מעולם לא הצטיין בפלורליזם רב במיוחד, אבל בד"כ יש הרגשה שלפחות פתחון פה מינימלי כן ניתן כאן גם לאוכלוסיה הערבית. במסגרת הפטריוטיזציה של ישראל, כך נראה, גם הצהר הזה נסגר בפניהם. לתפארת מדינת ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''...רוצה להצטרף לויכוח, הוא בהכרח אויב, מסית, רוצח וטרוריסט'' ומה עם אנטישמי, נאצי, רוצח עם, שמאלני קיצוני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאתה צודק. אני חושב שראיתי סרט תיעודי בטלוויזיה שנעשה על ידי ערביה ישראלית ומציג את ישראל באור לא סימפטי בנוגע למה שמתרחש בשטחים (שוב ערוץ 8). בעצם יש די הרבה כאלו אני רק צריך להיזכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? חוץ מ"שואה" בכלל לא זכורות לי הקרנות מסחריות של סרטי תעודה בארץ. אתה יכול למנות חמש-שש מתוך עשרות הדוגמאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלוויזיה יש הרבה, ובסינמטקים יש כל יומיים, בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלוויזיה לא צריך אישור של הצנזורה, ובסינמטקים גם לא, הלא כן? כלומר, החריג במקרה הזה מבין העשרות האחרים הוא שהייתה פנייה לצנזורה לצורך הקרנות מסחריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ג'נין ג'נין התכוונו להקרין בסינמטק. בגלל זה הייתה הפנייה. אני מניח שזה אומר שהסינמטק נמצא בתחום השיפוט של הצנזורה. אבל גם עצם הפנייה היא מספקת לצרכינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו פה לא מסתדר לי. הסרט כבר הוקרן בסינמטק, למרות ולפני שהצנזורה מנעה את הקרנתו המסחרית. האם אתה מסכים שמה שמייחד את ג"ג מיתר עשרות הדוגמאות הוא שנעשתה פנייה לצנזורה לאישורו להקרנה מסחרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הוצג פעם אחת, והצגתו בעתיד תאסר, גם בסינמטק. לפי מיטב הבנתי. אני חושב שזה תנאי מספיק בפני עצמו, אבל יש עוד כל מיני תנאים מספיקים - ובראשם העובדה שהוא נפסל (אני מניח שהיו פניות לפסילה גם לגבי סרטים אחרים, אך הן נדחו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר כל אותן "עשרות" דוגמאות הן רק בגדר הנחה שלך? אני לא שותף להנחה הזו. נתונים יעזרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עשרות דוגמאות? של סרטי תעודה לא ממש פרו-ציוניים שמוקרנים בסינמטק? לך לסינמטק הקרוב למקום מגוריך, קח תוכניה של כל חודש שהוא, ותמצא, להערכתי 2-5 סרטים שכאלו, שלא נפסלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ג"ג הוא סרט תעודה לא ממש פרו-ציוני שמוקרן בסינמטק. אתה טוען שהוא זכה ליחס ייחודי. אני משער שהסיבה לכך היא בקשתו ליחס ייחודי: קבלת אישור הצנזורה להקרנה מסחרית. הסרטים האחרים שאתה מדבר עליהם, או שלא ביקשו אישור כזה, או שביקשו ולא קיבלו אותו (ולכן לא הוקרנו באופן מסחרי). מכיוון שב-14 השנים האחרונות הצנזורה לא פסלה סרטים, נשארת האפשרות הראשונה: ג"ג מתייחד בכך שהוא הוגש לצנזורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שההקרנה בסינמטק היא מסחרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סמוך ובטוח שאילו ההקרנה של ג"ג, שלא אושר ע"י הצנזורה, בסינמטק הייתה פלילית, אזי אתה, אני, מוחמד ואליקים היינו שומעים על כך כבר מזמן. איך זה עובד? אני לא יודע בדיוק, אבל יש לי כל מיני רעיונות: ההקרנה בסינמטק היא "לימודית", או שהיא במסגרת "ארוע סגור" (לכל מי שקנה כרטיס חברות חד-פעמי וקצר-מועד במועדון שוחרי ג"ג שליד הסינמטק, נניח), או שהיא חלק מארוע הכולל גם צפייה בסרט (וגם כניסה לאולם ויציאה ממנו), או שבכלל מספיקה העובדה שהסינמטק הוא מלכ"ר, ולכן ההקרנה היא לא-מסחרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שהוגש ערעור או משהו לוועדה לקראת הכוונה להקרין את הסרט בסינמטק, ולכן ההחלטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אני לא מוצא זכר לכך בדיווח ב-ynet, ואני לא שמעתי על כך משום מקור אחר, ולא על הליך "ערעור" בפני המועצה (שאני מבין שהערכאה אליה פונים מעליה היא בג"ץ). צר לי, אבל אתה לא מתחיל לשכנע אותי אפילו שכל עשרות הסרטים עליהם אתה מדבר, שהוקרנו בסינמטק או בטלוויזיה, זכו לאישור להקרנה מסחרית מאת המועצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי מחדש את הידיעה בYנט (וגם בהארץ), ועושה רושם שאתה צודק, ולכן אני חוזר בי מכל מה שאמרתי בפתיל הנוכחי. מעניין יהיה לראות כיצד תתייחס הצנזורה לכל אותם סרטים א-ציוניים שיצרו יהודים ישראלים, לו תתבקש להתייחס אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה עובד? מי שרוצה להציג סרט בהקרנה מסחרית צריך לקבל אישור מהמועצה לביקורת סרטים, ומי שלא רוצה להקרין באופן מסחרי לא צריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלי היא שלא ניתן למנוע הקרנה פרטית של הסרט, גם אם היא מסחרית. בניגוד לרוח הדברים בדיון הזה, הסרט לא ''צונזר'', אלא רק נאסרה הקרנתו ע''י המועצה לביקורת סרטים. אולפני קולנוע בארץ מחוייבים למועצה לביקורת, וע''פ חוזה נאסר עליהם להקרין לקהל הרחב את סרטים שהמועצה אוסרת להקרנה. לכן, אם רוצה אדם או ארגון כלשהו לגבות סכום מסויים באופן פרטי - אין מי שיעצור בעדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את פקודת סרטי הראינוע (1927) לא הצלחתי למצוא ברשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תזכיר לי בערב, אני יכול לבדוק בעותק שלי של תקדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פדאור, לא תקדין. לא משנה) פקודת סרטי הראינוע 1927: (בהגדרות אין הגדרה לסרט ראינוע, ראוי לציין) 4. אסור להציג סרט בלי רשות. (1) אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע"י המועצה. (2) לצורך סעיף זה, רואים סט [כך] כאילו הוא מוצג כשמציגים אותו לראווה לשני בני-אדם או יותר, לרבות המכונן של מכונת ההצגה, בכל שעשוע ציבורי1 6. בקשה למועצה בדבר אישור (1) כל הרוצה את אישורה של המועצה להצגת סרט צריך לפנות לשם כך בכתב למועצה ולפרט את שם הסרט, נושאו ותיאורו, ועליו להגיש סידרה של צילומים מכל מחזה הנכלל בסרט, והעתקים מכל תמונה, צילום, מודעה או דמות שישמשו לפרסום הסרט; אם נדרש בכך, עליו לגולל את הסרט בפני המועצה. (2) המועצה רשאית, עפ"י הכרעת דעתה, ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו או כל מודעה על סרט, בין בתנאים מסויימים ובין בלא תנאים, וכן רשאית היא להימנע ממתן הרשות. 8. עבירות ועונשין (1) כל המציג או מראה או גורם לאחר שיציג או שיראה כל סרט או חלק מסרט או כל תמונה, צילום, מודעה או דמות המפרסמים סרט, (א) אשר לא סומן ע"י המועצה, או (ב) אשר, לאחר שסומן, שונה או טיפלו בו באיזה אופן שהוא, פרט להפחתת ארכו של הסרט, מאז נקבע הסימן (ג) [...] יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר חודש ימים או לקנס חמישים לירות. 9. חיפוש לשם מציאת סרט שאינו מאושר ומאסר אנשים הנוגעים בדבר (1) כל חבר מחברי המועצה וכן קצין-משטרה גבוה, פקיד מחוזי או פקיד ממשרד החינוך המורשה ע"י מנהלו, רשאי להיכנס בכלעת לכל מקום המשמש לשעשועים ציבוריים שבו מוצג סרט-ראינוע. (2) [...] רשאים בלא צו-חיפוש, להיכנס בכל עת למקום כזה ולסדר חיפוש בו, ולהחרים כל סרט או חלק מסרט שיש חשש נכון להאמין שהוא מוצג שלא ברשות כזאת, ורשאים הם לאסור כל אדם שיש לגביו יסוד נכון להאמין שהוא מעורב בהצגה כזאת. כבר אמרתי שזו חרפה שהפקודות המנדטוריות הללו עדיין מהוות חלק מספר החוקים שלנו? אז הנה, אמרתי. 1 שעשוע ציבורי - כמשמעותו בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935 (לא הצלחתי למצוא את הפקודה הזו במאגר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פקודת הראינוע משנת 1927 מפנה לפקודת השעשועים הציבוריים משנת 1935? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח תיקון מאוחר. התיקונים אינם מסומנים. זה כמו שיש חוקים שבהם קנס אחד נקבע בלירות, אחד בשקלים, ושלישי בשקלים חדשים. תיקונים לחוק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |