|
||||
|
||||
אז רגע, אתה בעד שריונים (3), או שאתה חושב שהשיטה מטומטמת (4)? לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אני בעד אפליה מתקנת לנשים. אני נגד שריונים לאלפי מחוזות, שלא ברור כמה תמיה הם באמת מביאים למפלגה. במיוחד אני נגד שריונים בדרך שבה העבודה עושה זאת, כך שהפרש קטן במספר הקולות מקפיץ ממקום 14 למקום 35. שיטה סבירה בהרבה, בהנחה שמעוניינים לשריין מקומות למחוזות, הייתה בשיטת דילוגים, בסגנון: 10 - ארצי 11 - מחוזי 12 - ארצי 13 - מחוזי וכן הלאה..... |
|
||||
|
||||
גם ככה מרבית המחוזות נמצאים במקומות לא ריאליים. אתה מציע לדחוק חלק מהם לאזור המושב ה-50... |
|
||||
|
||||
הצעתי, אם שמת לב, מתחילה את צירוף המחוזות במקום גבוה יותר, כך שזה קצת מתקזז. יתר על כן, אני מאמין שיש *הרבה יותר מדי* מחוזות. יש מחוז דן וגם תל-אביב, מחוז חיפה ומחוז צפון, מחוז קיבוצים ומחוז מושבים. דעתי היא שיש לצמצם ולאחד מחוזות ככל האפשר, כדי שאלו שאכן ייבחרו יהיו בעלי סיכוי להיכנס לכנסת. לדוגמא, נניח שאתה גר באזור תל-אביב ואינך ח"כ. תוכל לרוץ ברשימה הארצית (ואז סיכוייך נמוכים ביותר כמי שאינו מוכר) לרוץ במחוז דן (ולהתברג במקום 28) או במחוז תל-אביב (מקום 30). למה לא לאחד מחוזות ולקדם אותם? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לגבי ההפרדה בין דן לת''א, אבל ההפרדה בין חיפה והצפון, אני מניח, היא כדי להבטיח שיהיה נציג גם לפריפריה הצפונית, שחיפה פשוט אינה יכולה להחשב חלק ממנה, בהיותה עיר גדולה. (כמובן שבמקרה של העבודה, לנציג חיפה שוריין המקום הראשון ברשימה, אז זה לא ממש משנה...). אני חושב שזה לגמרי הגיוני מצד קובעי המדיניות להחליט שרק עשרת הראשונים ברשימה הארצית נכנסים לכנסת, והשאר הם נציגי מחוזות. |
|
||||
|
||||
לי זה נראה טפשי, שכן זה יוצר מצב שאין בעצם תחרות, אלא על המקומות ה- 9-10. יחד עם השיטה בה אין דירוג (ולכן קל יותר לפסול מועמד מלקדם אותו) מקבלים נבחרת רכרוכים חסרי חוט שדרה. מי זה איתן כבל? מה הוא עשה בשביל מדינה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |