בתשובה ללוגי גרסקו, 11/12/02 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוחמד בכרי טוען שהאשמתם היא האשמת שווא לאחר שהודו בכך ושיחזרו את המעשים. האם הוא חלוק על דעתך ודעתי בנוגע להגדרת המושג 'טרור'? האם עלינו להיכנס לדיון טרמינולוגי ברוחם של מטורפים כנועם חומסקי המגדירים מחדש ובצורה מעוותת ומסולפת את המושג 'טרור' ואת כל המציאות שסביבו? הסרט של בכרי *מתיימר* להיות סרט תעודה. הוא ראיין לצורך הסרט אנשים שלהם יש אינטרס ברור לשקר, להקצין ולהגזים. הטענות שד"ר צנגן מעלה הן ענייניות ולשאלות שהוא שואל ניתן לתת תשובה עניינית ברורה שתסתור אותן, אם הן אכן ניתנות לסתירה. היכן זה נעשה? האם אתה יכול להפנות אותי למאמר כלשהו שנכתב ע"י בכרי או מישהו מטעמו בתגובה למאמר של הד"ר? נוסף לכך - לא טענתי שכל מה שיש שם הוא שקרים. גם ד"ר צנגן עצמו טוען שהסרט מערבב שקרים וחצאי אמיתות - מה שהופך אותו לחומר הסתה יעיל בהרבה מאשר אילו היה מורכב אך ורק משקרים. כידוע, חצי אמת גרועה משקר. ייתכן שחלק מהדברים אמיתיים, אך כאשר ניתן למנות מספר כה רב של שקרים בוטים כ"כ, האם ניתן להתעלם מהשקרים הללו ולהגדיר את הסרט כולו כסרט תעודה ש'נפלו בו מספר טעויות' או 'מכיל מספר שקרים' (כהגדרה נטולת משמעות שיפוטית)? האם ניתן להתעלם מהרושם העז שהסרט לא נערך ונוצר בתום לב, אלא מתוך מטרה ברורה לשקר, להסית ולנצל את האירועים למטרות תעמולה, כפי שעשו אישים שונים שאכן מצוטטים בסרט אליבא דצנגן? אמור לי, מדוע עלי להאמין למי שיש לו אינטרס ברור לשקר ושכלל לא נכח באירועים, ולא למי שודאי אין לו אינטרס לחשוף ברבים את חלקו בפעילות אילו ידע שהדברים מתארים אמת - ושאכן נכח, פיזית, באירועים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. המרואיינים בסרט *נכחו באירועים* בדיוק כמו מר צנגן. 2. למה עלי לחשוב שהאינטרס של המרואיינים לשקר כדי שהם יצאו בסדר וישראל תצא פוגענית גדול יותר מהאינטרס של מר צנגן לשקר כדי שישראל תוצג כטלית שכולה תכלת? 3. אינני יודע אם נתנו תשובות לשאלות של מר צנגן, אך אני מאמין שאם תפנה אותן לבכרי, ייתכן שיהיו לו תשובות שיפתיעו אותך. אבל לא נראה לי שאתה מעוניין לשמוע. 4. למיטב ידיעתי, בכרי אמר את הדברים עוד בתחילת חקירת המשטרה, בטרם היה ברור מה מעורבות בני משפחתו. האם אתה יכול לתת לי סימוכין למה שטענת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חלק המרואיינים בסרט שיקרו ביודעין בזמן אמת בנוגע לאירועים המתרחשים, כמו אותו ד"ר אבו ראלי. אם שיקר בנוגע לפרט אחד, מהותי ועיקרי, שהופרך עובדתית (התרחשותו של טבח ואלפי חללים פלסטינים), מדוע יש לייחס לו רמה גבוהה של אמינות בנוגע לפרטים אחרים (כמו הפגזת בית החולים), כאשר יש מי שמפריך גם את הפרטים הללו? או כמו אותו מרואיין שסיפר דברים (נקודות 3 ו-4) שעל פי ד"ר צנגן, רופא, אינם אפשריים ולא ייתכנו מבחינה רפואית טהורה. אם הוא משקר בנוגע לפרטים מסוימים, מדוע יש להאמין לו גם בנוגע לפרטים אחרים (כמו הטנקים שדרסו אנשים חיים)? 2. מפני שכפי שאני מראה ב-1, חלק מהמרואיינים הללו שיקרו בנוגע לחלק מהפרטים, והדבר פוגם בהכרח באמינותם. זאת, בעוד שד"ר צנגן, אילו היה משקר, ולכן יודע שהוא משקר, בוודאי לא היה שש לחשוף בציבור את עובדת השתתפותו בפעילות בג'נין. סביר יותר שהיה בוחר להצניע עובדה זו. 3. אדרבא, נשמע מה בכרי אומר. 4. לא. צר לי. עם זאת אינני יכול להתעלם מהעובדה שבכרי אכן שייך לחמולה הטרוריסטית, ואם כי אין הדבר מוביל להאשמתו באופן אוטומטי בתמיכה בטרור ובנטילת חלק פעיל בו, הוא בהחלט עשוי לחזק כיוון מחשבה קיים בנוגע למידת חוסר האובייקטיביות והמגמתיות של האיש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |