בתשובה לדינה בארץ האיילים, 08/12/02 21:41
את מוזמנת להתעלם ממה שאני אומרת בנושא 111685
עדי סתיו • בתשובה לדינה בארץ האיילים יום ב', 9/12/2002, 9:44
אני עושה דיאטת הלר, שזה מין "אטקינס לייט", עם פחמימות רק ארוחה אחת ביום, מוגבלת בזמן (גם להלר יש ספר ("דיאטת המכורים לפחמימות") ותיאוריה ביוכימית תומכת וכל הטאראראם, למי שזה חשוב לו). הורדתי 18 קילו, הפסקתי, העליתי 3, ועכשיו אני חוזר לעניינים. הורדתי את כל המשקל שרציתי, אבל גם ניסיתי לחסוך בסוכר תוך-כדי, ועשיתי הרבה מאוד ספורט, ככה שקשה לומר לאיזו פעולה לתת קרדיט. מבחינתי עיקר היתרון של הדיאטה הזו הוא לא הורדת המשקל כשלעצמו אלא זה שאני כבר לא חש /צורך/ לאכול כל הזמן, ולכן גם קל לי יותר לשמור על קלוריות באופן כללי. מה שהדהים אותי בקילוגרמים הראשונים שהורדתי הייתה הרגשת השליטה באספקט הזה בחיים שלי, כמו שאת אומרת, ולכן ה-"היי" והאוונגליזם שכל-כך שמעצבן אנשים. מלכתחילה לא הייתי מגיע לדיאטה הזו אם לא ההתלהבות של אמא ודוד שלי, ככה שאני רואה את ההתלהבות הזו באור חיובי מאוד עכשיו, למרות שבאמת חשבתי שהם מעצבנים מאוד בזמנו כמו שנגה אומרת. אבל מה, אם באמת הייתי מחליט החלטות בחיים לפי מידת האנטי שלי, אז היו לי חיים אקראיים מאוד. עכשיו אני לא הולך ברחוב וצועק על אוכלי סנדוויצ'ים, אבל הרבה אנשים שואלים אותי מיוזמתם (אישית, או בסקרים בכל מיני אתרים מפוקפקים) מה עשיתי; ואז אני מספר להם.
הקטע הזה של שליטה בגוף... 111750
דינה בארץ האיילים • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/12/2002, 17:15
...במיוחד אחרי שנים של חוסר-שליטה-בחסות-השיטה-המקובלת (לא, אם אני אוכלת פחות אני לא שוקלת פחות. אם אני אוכלת פחות אני שוקלת יותר. בדקתי. שנים.)

הקטע הזה מוסיף מידה מסוימת של אנרגיה להטפה שכל-כך מעצבנת את נגה. אנרגיה של הארה וגם של כעס על כל מי שאמר לך כל כך הרבה שנים שאם תאכלי פחות, תשקלי פחות (או שאם תרוצי יותר, תשקלי פחות... ...מופרך באותה המידה, לפחות אצלי.)
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות