|
||||
|
||||
המלך דוד הוא הגיבור הקלאסי שיש בו גם מעלות וגם חסרונות (ואני מתייחסת אליו כאל הגיבור המיתולוגי, לא ההיסטורי שעליו אין לנו שום עדות אובייקטיבית). ברגע שהמיתוס הסמלי הטהור התפתח לסיפורת בדיונית - fiction - גם הגיבור איבד את סמליותו התמציתית והפך לבשר ודם עם מעלות וחסרונות. אבל תכונת הגיבור אינה תלויה בתכונות האישיות של האדם, אלא במעשי הגבורה שהוא עושה בניגוד לטובתו האישית, ובמיוחד בהקרבתו העצמית למען הזולת, יהיה אשר יהיה הזולת הזה - שיכול, כפי שהראיתי, להיות גם רעיון מופשט כלשהו. |
|
||||
|
||||
סיפורי דוד המלך (למרות שנכתבו ע''מ להלל אותו) באמת מראים אישיות בעלת צדדים אפלים מאוד, ולעומתם צדדים מאוד זוהרים. אך לדעתי, ע''מ שהקורא יראה בו גיבור, הוא צריך להתעלם מצדדיו הרעים ולהסתכל רק אל האור, כלומר, אין הגיבור נושא איתו דברים לא סימפטיים (וזה, לעומת, קילגור טראוט שהייתי מגדיר אותו כגיבור למרות, ואולי בזכות הצדדים הלא סימפטים שבדמותו). (בהערת שוליים אני מעיר שאני דווקא לא רואה בדמותו של דוד גיבור אלא דמות של נבל אופורטוניסט מובהק. אני מחסידי שאול המלך דווקא..) |
|
||||
|
||||
אילו קראת את ספרי ''מיכל - בת המלך'' היית יודע שגם אני, פחות או יותר. מצד שני, המקור שעליו נבנתה דמותו התנכית של דוד הוא, לדעתי האישית, המקור המיתולוגי של דמות הגיבור העונתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |