|
||||
|
||||
זהו בדיוק. הם אינם מסוגלים לקחת את האחריות על עצמם או על כספם. אנחנו צריכים לשלוט על כל ההיבטים האלה ולבנות שם חברה נורמלית. אנחנו מחוייבים להגן עליהם מפני איומים שונים, כולל זה של נשק להשמדה המונית. במאמר מוסגר ניתן לקבוע גם שאינני חושב שבמקרה של תקיפה עיראקית הם נמצאים בסיכון גבוה. יתכן שיש סיבה לצייד בערכות מגן רק את אוכלוסיות הסיכון (כלומר - לא את אלה המתגוררים בירושלים או מעבר לקו הירוק, לדוגמא). אם נגיע למסקנה שהם בסיכון - עלינו להגן עליהם. אפשרות אחרת היא לסגת מהשטחים. זו אופציה שאינה מקובלת עלי, אך היא היחידה המאפשרת לנו שלא להגן עליהם. |
|
||||
|
||||
ההצעה לחלק לפלסטינים מסכות אב''כ נשמעת לי כמו סדר עדיפויות מוסרי לקוי. אדגיש שהנקודה שלי איננה שרצוי ומשמח יהיה אם פלסטינים ייפגעו בנפש כתוצאה מחל''כ (אם כי ודאי יהיו כאלה, שאין חלקי עימהם, שיחשבו כך). הנקודה היא שאני לא מרגיש שאני חייב להם משהו. הצעדים הנבונים מבחינתנו לנקוט בהם כוללים, כפי שאמרתי במקום אחר, כיבוש מלא של השטח, פירוק מלא וכולל של תשתית הטרור והתשתית השלטונית הנוכחית, הקמה מחודשת של מנהל אזרחי זמני, שידאג באמת לצרכי האוכלוסיה (כולל פונקציות כמו חלוקה של מסכות אב''כ, בהחלט) ותשתיות שלטוניות חדשות, ודמוקרטיזציה מלאה בסדר גודל מערבי. כל אחד מהשלבים הללו עשוי להימשך בין חודשים לשנים (הדברים, כמובן, עולים יפה בקנה אחד עם המאמר שלך באייל שהציע בדיוק מתווה כזה של פתרון). אני סבור, שאם נקדים את המאוחר ונחליף את סדר הביצוע של השלבים הללו (כמו דאגה לאוכלוסיה ובכלל זה חלוקה של חיסונים או של מסכות אב''כ לפני פירוק מלא של תשתית הטרור הפלסטינית ותשתית שיתוף הפעולה של הטרור הפלסטיני עם טרור בינלאומי) לא נתקדם בכיוון הרצוי לנו ונעשה טעות מן הבחינה המעשית הטהורה. זו, בצורה רחבה יותר, היתה אחת השגיאות המרכזיות של תהליך אוסלו - נסיון לקיים בחירות דמוקרטיות ולתת לפלסטינים להקים מערכת שלטונית מרכזית לפני שהיו בשלים לכך (בין השאר ובעיקר מפני שהמערכת השלטונית הוקמה על ידי ארגון טרור). למותר לציין שאילו הוכיחו הפלסטינים שברצונם לשלום ולא להשמדת עם, הייתי תומך בהחלט בהגנה עליהם, וזאת גם מתוך אינטרס ולא רק מתוך נימוקים הומניים. |
|
||||
|
||||
והיה וקיים איום ממשי המצדיק חלוקת ערכות אב''כ, אי חלוקתן לפלשתינאים שבשליטתנו כמוה כהשמדת עם. |
|
||||
|
||||
נאמר שלא מחלקים לפלשתינאים ערכות אב''כ, וסדאם תוקף אותנו חס ושלום בטילים כימיים. נאמר שבמתקפה נפגעים מאה אלף פלשתינים, הרי שכולם נפגעו מטילים עירקיים. אני כמובן שותף לדעתך כי אי חלוקת ערכות אב''כ לפלשתינאים היא פעולה לא אנושית, אך איני מסכים לקביעתך כי כמוה כהשמדת עם. משמיד העם הוא הצד התוקפן, הצד המתגונן למקוטעין הוא סתם חתיכת מניאק. |
|
||||
|
||||
הצד שלא טורח להגן על כל האוכלוסיה שברשותו, שותף להשמדתה. |
|
||||
|
||||
אבל יש כאן קצת יותר מזה - אם מודיעים לעירק כי הפלשתינים אינם מוגנים מפניהם, משתמשים באוכלוסיה הפלשתינית התמימה כמגן חי לאוכלוסיה הישראלית. זה לא מוסרי ולא יעיל, אבל לדעתי זה עדיין לא שקול להשמדת האוכלוסיה הפלשתינית. |
|
||||
|
||||
הפקרה במכוון וביודעין של אוכלוסיה להשמדה שקולה להשמדה עצמה. שני הנימוקים שהבאת הם מאקיווליזם בשיא כיעורו. |
|
||||
|
||||
במה זה נבדל מ"נוהל שכן" שנאסר לא מכבר ע"י בג"ץ? שניהם בזויים, אך שניהם לא שקולים לרצח עם. |
|
||||
|
||||
ב''נוהל שכן'' (שאף הוא דבר בזוי ופרי ביאושים של הכיבוש הישראלי) לא נעשית השמדה שלימה של אוכלוסיה. באי מיגון, כלל האוכלוסיה נחשפת במכוון לסכנת השמדה, למרות שניתן למנוע אותה. |
|
||||
|
||||
אגב, השיקול הרציני יותר נגד חלוקת ערכות אב''כ הוא שימוש של מתפרעים פלשתינים במסכות הגז נגד גז מדמיע. כך עשו וכך גם יעשו. |
|
||||
|
||||
מה שאמר ליאור. מטרת התקיפה הפוטנציאלית שבגללה אנחנו מחלקים מסכות אב"כ היא לבצע *בנו* השמדת עם. בנו ולא בהם. דמם יהיה בראשו של מי שישלח לכאן טילים נושאי חל"כ. |
|
||||
|
||||
הפלסטינים כמטרות חיות במטווח שעורכים עלינו. כל מילה נוספת מיותרת. |
|
||||
|
||||
אהה. ואם מדינת ישראל לא היתה קונה ערכות מגן גם לאוכלוסיה הישראלית, מטעמים תקציביים, האם היתה זו "השמדת עם"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |