|
||||
|
||||
אני חושב שהם היו יותר זהירים בלתת אותן. הם היו מתחילים לחשוב ברצינות על כל עניין טוהר הנשק, במקום לבלבל איתו את השכל של גדנ''עים צעירים ולהתעלם ממנו בהכשרה הצבאית האמיתית. |
|
||||
|
||||
זה יעזור אם אני אגיד שמדריכות הנוער שמבלבלות את השכל לגדנ"עים צעירים באמת מאמינות בשיעורי טוהר הנשק ומקוות להנחיל את הערכים האלה הלאה? |
|
||||
|
||||
יתכן שכן. העובדה היא, שכשאני דיברתי עם חברים חיילים שלי לאחר מספר לא קטן של חודשים בצבא, הייתי צריך להבהיר להם שהם הבינו את העסק הפוך: פקודה ממפקד לקנות לו פחית היא לא בלתי חוקית בעליל, ופקודה ממפקד לירות בשבויים חפים מפשע היא לא בלתי חוקית סתם, אלא להיפך. בנוסף, בטירונות הג'ובניקים אותה עברתי לא טרחו להעביר זאת כלל. אינני רוצה לפגוע במדריכות הנוער החפות מפשע, אבל כנראה שלחיל החינוך אין מושג ירוק מה קורה בשאר הצבא, או שהוא מדחיק. |
|
||||
|
||||
אצלנו (ניצנים) חיל חינוך התגלם בכוסית בלונדינית שהעבירה לנו שיעור רקע על ניצנים במישור הגיאולוגי וההיסטורי, אי שם ביום השני לטירונות. היה מאד נחמד. |
|
||||
|
||||
ומה מהצד השני? לומר "סליחה" אחרי כל פעולה צבאית, זה אולי יעשה בעיניו של מישהו את המעשה פחות מפלצתי. אבל הוא לא מכפר על עוולות ולא מחזיר אנשים שנהרגו. את הסליחה הכי עמוקה והכי מרגשת שהיתה בהקשר הזה אמר המלך חוסיין. מה שלא אומר שזה עזר למישהו מהורי הנערות שנהרגו במהלך טיול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |