בתשובה למיץ פטל, 14/10/00 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדבריך בעצם הצדקת את מה שכתב עידו. אתה נשארת מעודכן בחדשות מהלך יום כיפור ("קראתי בנט ושמעתי בסיאנאן"). אזרחים רבים במדינה, אולי משכילים פחות או אולי רק אמידים פחות, לא מחוברים לאינטרנט ולכבלים. אותם אזרחים לא יכלו להתעדכן בחדשות במשך 26 שעות, בתקופה כזו זה בהחלט הרבה. המצב שנוצר בעצם הוא שהמידע זמין רק למי שיכול להרשות זאת לעצמו. זה לא מצב תקין. גם הגל השקט או הבטחה לשידור במקרה חירום הם פתרונות בעיתיים ולא מספקים. מה שצריך היה לעשות הוא לשדר מבזקי חדשות, במועדים קבועים מראש, מדי מספר שעות. מי שרוצה ידליק את הטלוזייה ויצפה ומי שרוצה ימנע מכך וישמור על קדושת היום, מבחינתו. נכון שגם מצב זה היה יוצר אפליה מסוימת, שונה, לגבי קבלת המידע. ההבדל הוא שאפליה זו היא מרצון ומבחירה. כמובן שלפי ההגיון הזה (מי שרוצה "יחטא" ומי שלא לא) היינו צריכים להיות מדינה חופשית ומתוקנת לגמרי, כולל אוטובוסים וקניות בשבת, מדחנים נוסעים לפי הצורך (מישהו זוכר?) וחתונות אזרחיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר-השוויון בין מי שיש לו יותר לבין מי שיש לו פחות אינו מיוחד ליום-כיפור. בכל ימות השנה, מי שיש לו אינטרנט וכבלים יכול לקבל יותר מידע ממקורות מגוונים יותר. גם לשיטתך - שידור מבזקים מדי מספר שעות - הפער היה נשמר. הפסקת השידורים ביום-כיפור לא פגעה בזכויות-היסוד של איש, ולא היוותה, לדעתי, פגיעה בשירות חיוני (שווי בנפשך מה היה אילו שירותי החירום וההצלה היו שובתים ממלאכתם). לא בדקתי את זה, אבל אני משער שהיא עלתה בקנה אחד עם הסכמה ציבורית רחבה מאד (וזה מנסיון - הסכמות ציבוריות שאפילו אני שותף להן הן בד''כ רחבות). אגב, לפי ה''הגיון הזה'', המאפשר קניות ותחבורה ציבורית בשבת (מי ייתן), יום-כיפור היה אמור להיות גם כן יום ככל הימים, גם מבחינת התחבורה והמסחר, ובפרט שידורי הרדיו והטלוויזיה היו צריכים להתקיים במתכונת מלאה, ולא במתכונת החלקית שהצעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |