|
אני מסכימה שאלה ההסברים המקובלים, אולם ננתח אותם מעט: התחושה ש"לא ראוי לתת להם במה"- על מה היא מתבססת? על הכרת הרעיונות שלו וניתוחם? וגם אם כן, האם במדינה דמוקרטית תפקידם של "הכוחות המובילים בתקשורת" להחליט לאיזה רעיונות לתת במה ולאיזה לא? או שמא בארץ דמוקרטית הציבור בוגר מספיק כדי לתת לו ליצור את ההתייחסות שלו לדברים באופן עצמאי? הריחוק של סרבני השירות בשטחים מהקונסנזוס הלאומי הוא הרבה יותר גדול מרעיונותיו של פייגלין, והחשיפה לה זכו היתה משמעותית ביותר, כך שנראה לי שזה לא רק היותו רחוק מהקונצנזוס... כמו גם האזכור של האינטואיטיבי שלך את המושג "פושעים" בהקשר של משה פייגלין, נו, זה כבר מזכיר באמת משטרים אפלים.
לגבי התאמת ערכי היסוד של מפלגת הליכוד לפייגלין- והבעייתיות הדמוקרטית של כניסתו לליכוד, אני מציעה לקרוא את חוקת הליכוד- הקוראת להחלת הריבונות הישראלית על כל חלקי ארץ ישראל- ולשאול האם היא מתאימה יותר לפייגלין, או לשרון המבטיח הענקת מדינה לפלשתינים.
אם יש השתלטות של רעיונות שאינם תואמים את הקונצנזוס של המצביעים של הליכוד, הרי הם הרעיונות של הליכה בדרך אוסלו והכרה בזכותם של הפלשתינים למדינה בתוך ארץ ישראל המערבית שנכנסו לליכוד רק אחרי (ובעקבות) רצח רבין. (אתם זוכרים שהמנון ביתר היה "שתי גדות לירדן זו שלנו זו גם כן"?). הצבעת המרכז לפני מספר חודשים ברוב של יותר מתשעים וחמישה אחוזים נגד מדינה פלשתינית ונגד דעתו של שרון, ממחישה את הטרמפ שלוקחים הרעיונות השמאלניים על המצביעים של הליכוד. נכון, שרון קיבל רוב עכשיו, גם עם הצהרותיו על מדינה פלשתינית, וזה לכאורה סותר את הצבעת המרכז. אולם משיחותי עם רבים מהמצביעים וחברי המרכז, אני יכולה לומר שהם פשוט לא מאמינים לו שהוא באמת יעשה זאת, (אני כן מאמינה...), לא מצאתי חבר ליכוד אחד שהסכים לזה!. הם אומרים שממילא מפני שאין עם מי לדבר כרגע, זה רק טקטי, ו"אנחנו לא נתן לו לעשות זאת". כלומר ההצבעה בעד שרון היתה בעד האישיות הקורנת יציבות "סבאית" וסמכותיות, על אף הקוץ של המדינה הפלשתינית שהוא תקע להם באליה. בקיצור, נראה לי שכל ההתיחסות לפייגלין כנטע זר בליכוד מבחינה רעיונית, הוא פשוט לא נכון עובדתית. אם יעמידו את רעיונותיו של משה פייגלין מול רעיונותיו של מאיר שיטרית למשל, לבחירה של חברי ומצביעי הליכוד, ברור לי שרעיונותיו של משה פייגלין יזכו לרוב משמעותי.
|
|