בתשובה לגלעד דנבום, 28/11/02 10:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתחיל מהסוף. גופים שמתעסקים בתחום הקרוי "חדשות", נוהגים מעצם טיבם לעסוק בדברים חדשים. רק במקרה נדיר ביותר, תוכל למצוא בעיתון יומי *ידיעה חדשותית* (=בניגוד למאמר בעמודי הדעות) שהעניין העיקרי בו היא עוסקת הוא אירוע שהתרחש בשבוע שעבר1. הידיעה אליה אתה התייחסת, ובעיקבותיה תקפת את "הארץ" ואת התקשורת הישראלית, *לא עסקה* בטיוטת ההסכם בין הפתח לחמאס. הטיוטה הזאת הוזכרה בה כבדרך אגב, כעניין שעל פי תפיסת כותב/עורך הידיעה, אמור כבר להיות מוכר לקוראי העיתון (ובצדק. כמו שהראיתי העיתון כבר עסק בטיוטה הזאת, שבוע קודם לכן). אם תרצה אפשר להוסיף לפתיחת הפיסקה שעוסקת בטיוטת ההסכם, את המילה "כזכור". למה דומה הדבר? לכך שבידיעה היפוטתית שהייתה מופיעה בעיתון של היום ועוסקת בהחלטתו של עומרי שרון להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, הייתה מופיעה בסוף הידיעה פיסקה כמו: "אביו של עומרי, אריאל שרון, מוביל בפער של כ20 אחוז על יריבו נתניהו, וצפוי לזכות מחר בראשות תנועת הליכוד". על פי ההגיון אותו הפעלת אתה, בביקורת שמתחת על אותה הידיעה ב"הארץ", היה יכול מישהו לבוא ולומר: תראו איך "הארץ" מתנכל לשרון. דוחפים את העובדה שהוא מוביל בסקרים ב20 אחוז לאיזו ידיעה קטנה, ועוד בכותרת בכלל כותבים משהו על עומרי שרון. אתה יכול, אם אתה רוצה - וכמו שכבר ציינתי מראש בהודעתי הראשונה - לבקר את התקשורת הישראלית ו/או את "הארץ", על כך שהם לא העניקו מספיק תשומת לב או תהודה לטיוטת ההסכם בין הפתח לחמאס (לדעתי, אתה טועה בחשיבות שאתה מייחס לעניין הספציפי הזה, אבל לא זה הנושא כרגע). הביקרות הספציפית שלך, על הידיעה הספציפית אליה קישרת נבעה (לדעתי) מחוסר הבנה של מבנה ידיעה עיתונאית ו/או דרך פעולת התקשורת. שוב, זה פשוט לא נכון לטעון שמדובר כאן על כותרת מניפולטיבית או מטעה. יחד עם זאת, במחשבה שניה, יכול להיות שיכולתי להסביר את זה גם על ידי שימוש במילים שונות מאלה בהן השתמשתי בהודעתי המקורית. --------------------------------------------------- עניינים טכניים: 1.הידיעה אליה קישרתי היא לא מהיום. היא מה-14 בנובמבר (לפני שבועיים בדיוק). הבילבול שלך נובע כנראה מכך שבאורח מוזר, כשלוחצים על לינקים לידיעות ישנות ב"הארץ", מקבלים מעליהן את התאריך של היום הנוכחי, ולא של יום פירסום הידיעה. 2. כשכתבתי שאי אפשר לדעת באיזה עמוד פורסמה הידיעה, התכוונתי לידיעה אליה אני קישרתי (ההיא מה14 בנובמבר), לא אל זאת אליה אתה קישרת. 3. המאמר של רובינשטיין מה15 בנובמבר (שאגב לא מתייחס בכלל, לאותה "התפחתחות מרעישה". עוד סוג של אינדיקציה לכך שאתה מתייחס לעניין כאל יותר ממה שהוא): http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ----------------------------------------------- 1 ואם תימצא ידיעה כזאת, לרוב פשוט לא יצויין בה הזמן בו התרחש האירוע, במעין ניסיון אלגנטי לעקוף את העובדה שלמעשה לא מדובר פה בחדשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי עכשיו את הביקורת שלך, ואתה בהחלט צודק במספר נקודות, אבל יחד עם זאת, חשוב לי להבהיר שאני עדיין חושב כי כלי התקשורת הישראליים (אולי בעצם עדיף לדבר רק על "הארץ", כי אחרי האחרים אני עוקב בצורה פחותה) נקטו פה בגישה רשלנית מאוד במקרה הטוב, ומעלו בתפקידם להביא מידע ופרשנות בצורה נאותה לציבור. מה שמעניין אותי הוא מתי נודע להם לראשונה על העניין הזה, ומה היה גודל ואופי החשיפה מאותו הרגע, בהתחשב בפוטנציאל החשוב עד למאוד של הידיעה הזו. (לדעתי, כמובן. אפשר לטעון כי הכל עורבא פרח או סתם תרגיל ציני ודמגוגי) האם זכורים לך מאמרי פרשנות שהופיעו ב"הארץ" והתייחסו לעניין זה? או אפילו התייחסות מרכזית בחלק א'? משום שאם לא, זה מבהיר כי ההתייחסות לנושא היא מבטלת, ובכל מקרה איננה מנסה לגרום לדיון ציבורי, לא בעת הפרסום ולא בפרק הזמן שלאחריו. ושוב אני אומר, אני חושב שמדובר כאן בהתפתחות פוטנציאלית חשובה, שיש לעקוב אחריה בשבע עיניים, ולעודד אותה במידת האפשר. אי-דיון ציבורי גורם לקיבוע דעות מסוימות, אשר אינן בהכרח תואמות את המציאות הנזילה והמשתנה. ואכן התבלבלתי בגלל התאריך המוטעה שהופיע בראש הקישור שנתת. תודה על ההבהרה. ותודה על התגובה העניינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגביי העניין העקרוני (שטחיותה של התקשורת הישראלית באופן כללי, ובוודאי של שני הצהובונים), אני די מסכים. לגביי עיתון "הארץ" אני די לא מסכים (האמת היא ש"נזעקתי" לבדוק את העניין, רק בגלל שראיתי שמדובר ב"הארץ"). בתור קורא די נאמן, אני חושב שהם עושים עבודה די טובה ויסודית1, לפחות ברוב התחומים שבהם אני מתעניין. לגבי הידיעה הספציפית (כמו שכבר אמרתי), אני חושב שאתה טועה, ומתייחס אליה בפורפורציות לא נכונות. 1הבעיה עם עיתון יומי שעושה עבודה טובה ויסודית היא שהוא גוזל המון זמן מקוראיו, הסטודנטים האומללים, שפתאום בלי שהם בכלל הרגישו עבר כבר חצי סימסטר, ואיפה הם ואיפה מטלותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, תגובתו של הכתב הראשי פה בפיננשל טיימס (דובי עובד ביום שישי אחה"צ! האם בניזרי ישלח פקחים לתת לי דו"ח?!) על דבר השיחות הללו הייתה, ואני מצטט מזכרון: "פףףףףףף". לאמור, גם התקשורת הזרה לא ייחסה לדברים עודף חשיבות, ובצדק. כשנראה מוצר מוגמר - נדבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |