 |
מהמעט שאני יודע, הטקסט של התורה והנ''ך אף פעם לא נקרא לכשעצמו אלא דרך פרשנות שבעל פה. כך שעל דמותו של אברהם אבינו או משה אבינו יש תילי תילים של תוספות שהקשר בינם לבין הטקסט נע בין קשר ישיר ועד המצאות שמתבססות על סדרה של פעולות העתקה-גזירה-הדבקה נועזות.
במקרה נתקלתי במניפולציה שעושה המדרש הרבני לדמותה של ושתי שבמגילה כתוב שהיא ''טובת מראה''. מדרש רבא קובע שושתי היתה ''רשעה'' מצאצאי נבוכדנצר. המלך ציווה עליה להופוע לפניו עירומה - ''כשישראל אוכלין ושותין'' הם מברכים את אלוהים אבל כשהגויים עושים משתה הם ''מתעסקים בדברי תפלות זה אומר מדיות נאות וזה אומר פרסיות'' ומישהו אומר שהכשדיות הן הכי יפות, והחליטו לבדוק את ושתי, בעירום. דווקא סרובה מראה על חכמתה.
(תחשבו על ר' פנחס ור' חמא שחושבים על המדרש העסיסי הזה, ואיך ניטשה הזהיר מפני הסגפנות של הכמורה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש