בתשובה לסמילי, 25/11/02 16:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכניקת הקוונטים אמנם פותחה ובוססה בסוף שנות העשרים, אך ניצניה מופיעים כבר במאמרו של איינשטיין משנת 1905 ובמודל אטום המימן של בוהר משנת 1913. תורת היחסות הכללית פורסמה בסביבות 1912 וזכתה להכרה בסביבות 1919. מאז כל סטודנט לפיסיקה חורש בשדות המכניקה הקוונטית, אך לא רבים באמת מבינים משהו בתורת היחסות הכללית (הפרטית אינה אלא פירוש פיסיקלי אלגנטי לכמה נוסחאות אלגבריות פשוטות). אני, בכל אופן, לא מבין כמעט דבר בתורת היחסות הכללית. מה שאני כן מבין הוא שתוך סמסטר וחצי אפשר ללמד כל סטודנט הדיוט איך לזייף אורגזמות ממוזרויות קוונטיות, ואילו המטריקות של תורת היחסות הכללית הן קצת פחות סקסיות (דהיינו - קליטות) בעיני המתבונן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. התיחסתי לזמן ולגודל, מבחינת הגודל, מכניקת הקוונטים לא סותרת את צורת הבייגלה, אלא את מבנהו הפנימי. 2. מבחינה היסטורית, ניצני תורת היחסות הופיעו עם ניסוי מיקלסון מורלי (1887), המשיך עם לורנץ (1904) ופואנקרה (1904) ופיתוחה *הסתיים* ב1919 עם פרסום עקרונות היחסות הכללית. בעוד שניצני מכניקת הקוונטים הופיעו החלו מ1860 (קרינת גוף שחור) אבל פיתוחה הסתיים (במידה והסתיים) ב1948 (רנורמליזציה של QED). 3. אני לא משוכנע שהסיבה שמלמדים יחסות כללית פחות ממכניקה קוונטית היא בגלל קלות החומר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |