בתשובה לאור, 24/11/02 22:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב,נשאיר את ההתפלספויות לפרוזאיקונים,אבל אני,בכל אופן, בכל זאת כשאני כותב,חש נטייה לשבירה של השורות,וזה הגיע כבר עד-כדי-כך,שכשאני קורא שירה,לא פעם זה מפריע לי אם השורות שם לא שבורות גם כן... אז כאמור,ללא התפלספויות,אני פשוט מעדיף,או חש נטייה כשאני כותב לשבירת השורות,מי יודע- וכאן שוב באה התפלספות- :-) אולי בדומה איכשהו לסינקופות בג'אז... אולי באמת,אם מזכירים מוסיקה,יש לי כאן נטייה,בשבירת-השורות,מצד אחד ליצור משהו שהוא לא-הרמוני ונעים,עם קצוות מעוגלים,אלא משהו דיסהרמוני,אני רק אציין שאני מאוד אוהב מוסיקה קלאסית מודרנית,כמו גם ג'אז חופשי/אוונגרדי,כך שאולי יש לי נטייה ליצור משהו דומה, לא-הרמוני,כאמור,ואולי עם נשימה לא אחידה,וכאמור יכול להיות שאני מושפע באיזשהו אופן מהמוסיקה החביבה עליי... דרך אגב,לא היתה לי שום כוונה ליצור צורה גרפית של חלון שבור,אלא התכוונתי רק באופן כללי לכך,שכשאני כותב,האיכות של חלון שבור מעניינת אותי יותר מן החלון השלם,אולי זו נטייה,או התעניינות,במה שהוא פגום ולא שלם... טוב,סליחה על ההתפלספות... :-) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהדג שתיקתו בכל, והוא עלה על הקרקע, כמו שאומרים, והקים מאחז בלב האייל. זה מסתדר עם החוק הבינ-מגזיני ? לגבי השיר, הפכתי בו ולהלן הערותי : הערה שולית - האם אפשר, לדעתך, לוותר על ההאים (הצללים, הדמדומים, המקצב, ההזוי, הג'אזי) בתחילת המילים המפורטות בסוגריים ? הערת משפט (עודף ?) - האם 'לאטנו אנו פוסעים אלתוך המיסיסיפי' נחוץ ? (נראה לי שדי ב 'המיסיסיפי, אנו מעמיקים אלתוך גרונו האפל') המשפט הראשון אינו מוסיף אינפורמציה חיונית לשיר. סיום שיר - הייתי תוחב משהו אחר אל פינו, לא לילה. מכיוון שיש דמדומים ויש אפל, הלילה נמצא ברקע, ולא צריך לתחוב אותו לפינו, הקוראים. תחיבת דבר מה אחר לפה, תעשה את הסוף טוב יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |