בתשובה לעדי סתיו, 24/11/02 10:47
בבקשה 108947
לא מדוייק.

החברה הישראלית המקראית הייתה מתקדמת יותר חברתית מהחברות המסופוטמיות סביבה, אבל היא לא הייתה אטלנטיס. אם תשווה את חוקי שמות ודברים (ובוא לא נתעלם כלאחר יד מהתאוריה שמשייכת את כותב ספר דברים לתקופת המלכים המאוחרת) לחוקים המסופוטמיים של האלף השני ותחילת האלף הראשון לפני הספירה תראה שאין בזה יותר מקפיצת מדרגה קטנה, כזו שהיא בסה"כ עוד שלב בסולם ההתפתחות הנורמלי. בהשוואות רואים בבירור את השפעת המחוקקים המסופוטמיים על המחוקק המקראי ורואים בבירור שהוא הכיר אותם היטב.

כל הדיון כאן לא התחיל מהשאלה האם המחוקק המקראי והרמב"ם היו או לא היו נאורים יחסית לתקופתם. האמת היא שאנחנו לא באמת יודעים‏1 אם החברה הישראלית המקראית השתמשה בחוקים המוצגים בספרי שמות ויקרא ודברים כמו שהם כתובים, או שהם היו רק בסיס והשראה לחברה נאורה בהרבה מזו שמשתקפת בהם כלשונם‏2, אבל הדיון הזה התחיל מהטענה שכבוד הרב בקשי דורון משתמש בחוק המקראי כדי לטעון טענה שהיא מגוחכת בעליל ופרימיטיבית לחלוטין בימינו.

אתה לא יכול לדעת איך בנאדם יגיב במצב הנתון (קרי:בחורה בזמן אונס). היא יכולה להיכנס להלם, היא יכולה להיות משותקת מפחד, היא יכולה פשוט לחשוב שאף אחד לא ישמע אותה ושאין טעם לצעוק. לא משנה מה יעבור לה בראש באותו רגע - אולי היא תצעק ואולי לא, זה בכלל לא משנה. העניין הזה נכון גם לאונס אלים בסמטה אפילה, וגם למקרי אונס פחות בוטים - בחורה שנאנסת ע"י החבר שלה. אני מניח שכבוד הרב לא היה טוען את הטענה שטען אם היה מדובר בסוג הראשון‏3, אבל הוא אפילו לא טרח לסייג את עמדתו‏4, הרב קבע קביעה פשוטה ונחרצת: "אם אדם לא זועק לעזרה, הוא מסכים שיאנסו אותו". קביעה אפודיקטית מגוחכת שיכולה להעיד רק על אטימות רגשית וקו מחשבה פרימיטיבי.

אני לא יודע כמה היו המחוקק המקראי והרמב"ם נאורים יחסית לתקופתם, אבל אני כן יודע כמה נאור הרב בקשי דורון יחסית לתקופתו.

-----------------
1 ואולי אפילו לעולם לא נדע.
2 אם המקרה השני הוא הנכון, זה רק מאיר את כבוד הרב באור אף יותר שלילי ד"א.
3 למרות שאני מוכן להתערב שהוא היה מסנן איזה הערה קטנה על המוסריות המפוקפקת של הבחורה שעברה לגור עם החבר שלה לפני שהם נשואים.
4 כאילו שזה היה משנה.
בבקשה 109020
אין לי שום עניין להגן על הרב דורון. מה שכן, אני לא רואה בהתעקשות על בדיקת צעקות/עיר/שדה וכדומה זלזול או פרימיטיביות בכלל; כמו שאמרתי קודם, גם בימינו נכנסים בתי משפט לדיונים טכניים מאוד כדי לנסות ולקבוע אם האשה התנגדה או הביעה הסכמה, וגם לנו יש חוקי אצבע שונים שקל מאוד להציגם באופן מגוחך אם רוצים. לדעתי, העובדה שספר דברים טורח כל-כך לפרט את /הטעם/ לחוק האצבע הזה מבהירה שהכוונה היא אף רק לברר אם היה אונס בכפייה או לא (ואם אתה רוצה אתה יכול להשתמש בזה נגד הרב ואני אעמוד מהצד ולא אומר מלה). זה מראה שהחוק המקראי הוא בסך הכל גרסה של החוק המודרני. חוץ מזה, בדקתי בחמורבי (מה שהייתי צריך לעשות הרבה קודם) ויש להם חוק דומה (סעיף 130). כך שאני מתנצל בזאת לפני המסופוטמים ותומכיהם באייל על הזלזול והדיעה הקדומה, אבל בכל זאת רוצה לציין לטובה שוב את ספר דברים על הרוח הסוציאלית והמודרנית שמובעת בהתפרצות הרגשות האמפתית של פסוקים כ"ו-כ"ז, ושאני /לא/ מוצא בחמורבי ורק במידה פחותה הרבה יותר בשאר החוקים של פרק כ"ג.
חוק וסדר במסופוטמיה 109141
האם יש גירסה מקוונת של חוקי חמורבי?
חוק וסדר במסופוטמיה 109143
לא מצאתי בעברית. הנה גרסה באנגלית.

חוק וסדר במסופוטמיה 109185
מזל שלא מכילים את החוקים האלה היום. לפחות עכשיו אנחנו יודעים מאיפה מבחן הטביעה מגיע.
חוק וסדר במסופוטמיה 109197
''מכילים'' צריך להיות ''מחילים.'' ותודה לעזרה האלמונית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים