בתשובה לדובי קננגיסר, 24/11/02 14:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל *הבנת* את אורלי קסטל-בלום, לא? פשוט לא *אהבת* את הסיפורים שלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את המילים. הבנתי אפילו את ה''עלילה''. לא הבנתי למה זה נמכר כספר. או למה ק''ב מתגאה בעבודה שילד עם יכולות כתיבה ראשוניות יכול היה להוציא תחת ידיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ילד עם יכולות כתיבה ראשוניות"? ילד באיזה גיל? השאלה שלי היא לא אם הבנת את המילים והעלילה, אלא אם הבנת מה ק"ב מנסה לומר במה שהיא כותבת. מדוע היא משתמשת בסלנג זה או אחר, מדוע היא מדגישה את הישראליות באלמנטים של אלימות, מלחמה ופציעות גופניות, מדוע היא משתמשת באלמנטים פנטסטיים, איזו אמירה כל הדברים האלה משרתים. זה נקרא להבין. יודע מה? אתה אפילו לא חייב להבין *מדוע*, רק לראות את הדברים האלה ולדעת לקרוא להם בשם. אם עשית כל זה, קנית לך את הזכות לקטול אותה חופשי - ק"ב תהיה שרלטנית, חסרת כשרון ומזויפת בדיוק במידה שאתה תגיד. אבל אז, לכל הפחות, קביעתך תהיה מנומקת. ואז, לכל הפחות, לא תגיד ש"כל ילד יכול לכתוב את זה" (ואני אפילו לא כל כך אוהבת את ק"ב, כה יסלח לי האל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי ספרים אחרים שלה. קראתי ספרים מצויינים שלה. מה שהיא פרסמה שם בהחלט ראוי לשם ''סיפורים לא רצוניים''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |