בתשובה לגילית, 24/11/02 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המזרקה" של דושאן (אם אינני טועה), כללה, כידוע, אסלה. לא אסלה שהאמן יצר, אלא אסלה שהוא קנה ושם במוזיאון. אחת מיצירות האמנות המדוברות ביותר בעולם האמנות, ולו משום שהיא בין הניצנים הראשונים של איזשהו סוג של אמנות פוסט-מודרנית שאני לא בטוח איך קוראים לו. ולמה צריך "להתאהב בעלמות חן יפות טחול" כדי שזה יהיה אמנות? חסרה אמנות של זוועות, אמנות שאמורה לגרום לרגשות שליליים? האם אדם שמצייר את זוועות המלחמה אינו אמן, משום שאין שם נערות נאות-חיוך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. 1.זה שיש הרבה כאלה לא הופך את זה לאמנות 2.ל"מזרקה", לפחות, הייתה אמירה יותר מתקבלת על הדעת (בעיני). ההבדל בין אמירה לבולשיט הוא בעיני המתבונן. 3."המזרקה" לא בנויה רק מאסלה. דושאן השתמש (גם ב) אסלה כדי להציג מזרקה. האיש שלנו משתמש בגוף כדי להציג גוף. נכון, הוא גם צובע אותו. נו? ב.זה האבסטרקט שנותן מחבר המאמר. כדאי לך לראות גופות מבפנוכו, זה יגרום לך לאהוב את האיברים הפנימיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שסעיף א.1 שלך מתיחס למשפט: "חסרה אמנות של זוועות, אמנות שאמורה לגרום לרגשות שליליים". אם אני טועה, אז תקני אותי, אבל אם לא, אז נכון שהכמות לא מגדירה איכות, ודאי שלא באמנות, ובכ"ז, רק לשם הדוגמא, האם ה"גרניקה" אינה יצירת אמנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה התייחס לכך שהאמן במאמר מציג גוף בלי חידוש, וגם דושאן. דובי דיבר על זרם שלם ועניתי לו- אז מה? בתקופה הפוסט-מודרנית בעיקר, עצם קיום הזרם אינו מלמד על איכות היצירה. הגרניקה היא אמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו "המזרקה" - ועל פי המיפרט, היא אסלה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.השם הוא, אכן, חלק מהיצירה בהרבה מקרים. ב.עד כמה שזכור לי היה שם משהו עם מספר חתימות פיקטיביות, שהשם שלהן הוא חלק מהמאמירה. הוא לא סתם תרם את האסלה הפרטית, הוא ניסה להבהיר משהו על קפיטליזם וחתם על אסלה שמות דו משמעיים.אח"כ הוא הפיץ שהאמן שעשה את זה הוא עשיר או משהו. ג.בכל מקרה, דושאן הרי הציג את האסלה כאנטי-תזה לאמנות, כנסיון להראות איך כסף הופך זבל לאמנות. קצת מצחיק להעלות אותו באוב להצדיק את הזבל החדש, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסביר הגל עוד לפני המון זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה? הבאתי את תמונת היצירה כתשובה לאמירה שלך ש"'המזרקה" לא בנויה רק מאסלה. דושאן השתמש (גם ב) אסלה כדי להציג מזרקה". ובכן, יש שם אך ורק אסלה, והיא קרויה "המזרקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכונתי, שהמוצג והאמירה אינם זהים. האמן שלנו משתמש בגוף האדם כדי להציג את גוף האדם, בעוד דושאן השתמש באסלה כדי להציג לכאורה מזרקה, ובלכאורה מזרקה- להציג אמנות שאיננה אמנות. כלומר- האמירה של דושאן היא חתרנית (תראו. יצרתי זבל. ניסיתי לשכנע אתכם שזו מזרקה. חתמתי עליה בשם בדוי של איש עשיר ובסוף הכסף הגדיר את זה כאמנות. עבדתי עליכם). כלומר- דושאן השתמש באסלה, בפסוודנים,בשם מתעתע ובסיפור כיסוי. זה לא הפסל, זה האקט. אפשר לענות לי שפה משתמשים בצבע, בטכניקות מיוחדות וכולי וכולי, ולכן הקדמתי ואמרתי- *לדעתי האישית* המזרקה היא יצירה עם אמירה אמונתית ולכן בעלת ערך, ופה מדובר בקצבות מיותרת ללא שם אמירה משמעותית. ובא. התכונתי לאמר בסה"כ, שכמו שהאייל המרושע ציין, פעמים רבות השם הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב. ואני לתומי חשבתי שאתם מדברים על מידת הרדי-מייד שביצירה (100%). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה באמת דיברנו עליה. אבל רק לכאורה. אפילו אם נניח כאקסיומה שרדי מייד זו אמנות, עדיין יש לה אבסטרקט שחסר במופע הזוועה הפשטני שלפנינו- חנטתי גופה, נכון יפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע הזמן לשרש את טעות התרגום הזו: זו לא אסלה, זו משתנה. מה שנותן לשם "מזרקה" משמעות אחרת לגמרי, כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |