בתשובה לאיילת בועזסון, 23/11/02 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ביקרתי את ברקת והצדקתי את האישה, כי אני חושב שלברקת ולאישה, בניגוד לשומר, לא נותנים פקודות, ולכן זכותן להתנהג כרצונן. אם המערכת הבירוקטית האי-רציונלית, בגילום השומר, מפשלת, זה לא במקום לבקר את אלה שעומדים נגדה, ועוד להכתיב להם מהי ההתנהגות ה'נכונה' (''אל תבואי עם חפצים אישיים לדיזנגוף סנטר''.) אילו הייתי האישה הייתי מתרתח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה לא עניין של "התנהגות נכונה". זכותו של כל אחד לומר שהוא לא מעוניין שיבדקו לו בתיק - אבל כאמור, אם הוא שובר את הכלים, למה הבודקים צריכים לשתף עם זה פעולה? יתכבד ויילך לחנויות רחוב שאינן בתוך דיזנגוף סנטר. דוגמה נוספת: אני יכולה לומר שלא אשב בבית קפה שבו גובה כסף עבור אבטחה. אבל אם אשב, אשתה קפה ואחר כך אתעקש שאני לא רוצה לשלם, יהיה פה משחק לא הוגן מצידי. 2. להזכירך, הקניון הזה הוא שטח פרטי. זכות הבעלים לערוך בדיקות לכל הנכנסים אליו. זכות המבקרים ללכת לערוך קניות במקום אחר. אין כאן אפילו עניין של אפליה על רקע מסוים, כמו במועדונים שעורכים סלקציה. להפך, היה פה עניין של יחס שווה לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את ההתעקשות הזאת על חיפוש כמשהו שלא היינו מסכימים אליו בשום אופן אלמלא היה הכרחי לבטחוננו ולבטחון המדינה. לפיכך, ברגע שהדבר מפסיק להיות בעל עילה בטחונית כלשהי, אלא רק נובע ממראית עין, חיפוש כזה נראה לי פלישה לזכויות הפרט. וזה לא עניין של מקום פרטי - חיפושים כאלה (וגרועים יותר) נעשים בתחנת האוטובוס המרכזית בי-ם, שהיא מקום ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאתה מתייחס למקרה הספציפי הזה, ואומר שכאן *ברור* שהיא לא מחבלת, ולכן לא היה מקום להתעקש איתה. הבעיה היא שמבחינת הקב"ט של הקניון, הוא צריך לגבש *מדיניות*. איך אתה במקומו היית מנחה את השומר - "אם לקוחה מתעקשת חזק, וברור לך שהיא לא מחבלת, אז תיתן לה להכנס"? המדרון כאן הוא לא סתם חלקלק, הוא מצופה שמן. תוך כמה ימים מתפוררת כל מדיניות האבטחה. זו בעיה אחת; הבעיה השניה היא שככל שתיתן יותר פטורים למי שברור שהוא לא מחבל, כך יהיה צורם יותר היחס השונה שתיתן למי שלגביו אין זה ברור - והרי תמיד זה יהיה רק על סמך קריטריונים כמו מראה חיצוני ושפה (מבטא). לא נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי את הפואנטה: אם אתה מקבל את המדיניות, אז גילויי גמישות עלולים להיות הרסניים. במקרה של "האישה הממאנת" והתור המתארך, טוב שהשומר התעקש איתה כדי להגן על המדיניות. בטווח הקרוב היה כאן נזק לכל המעורבים, בנוחות ואולי אפילו בבטחון. בטווח היותר רחוק הנזק בויתור יכול להיות יותר גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה השניה יוצרת בעיה שלישית- אם יישמו את המדיניות הזו בנתב"ג תצטרך להגיע 15 שעות לפני הטיסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנתב"ג יש מערכת גדולה ומורכבת מאוד של בדיקות בטחוניות ותהליכי קבלת החלטות הנוגעות לבדיקות בטחוניות. עובדים בה מאות אנשים מקצועיים שתפקידם הבלעדי הוא להעריך את מידת הסיכון הביטחוני האפשרי של כל אדם ולבדוק אותו בהתאם למידה הזו. כל זה /לא/ ניתן לביצוע על ידי מאבטח בלתי-מקצועי אחד היושב בשער הכניסה לקניון, ולכן מדיניות הבדיקה שלו פשוטה הרבה יותר. דבר שני – גם האדם התמים ביותר נבדק בנתב"ג בצורה הרבה יותר יסודית מאשר דובר ערבית עצבני עם מעיל גדול בכניסה לקניון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לבקש תעודת זהות (מתבצע ברכבת, ובאוניברסיטת ת"א לגבי תעודות סטודנט). 2. לבדוק את התיק מבחוץ עם אותו גלאי שהוא משתמש לגוף. ועניין המבטא והמראה אינו משנה דבר. גם אילו היה זה ערבי ישראלי משופם המדבר במבטא, עצם העובדה שהוא בילה כמה דקות בוויכוח עם השומר במקום להפעיל מטען / לברוח זו הוכחה מצוינת לכך שאינו מחבל. והאמת, הבעייה שלי איננה עם הנוחות שבבדיקה. הבעיה שלי היא שאיני סומך על השומרים שיעשו את עבודתם ורק אותה, כלומר שיבדקו אך ורק סיכון בטחוני. אם שומר בודק תיק לצורך בטחוני ומוצא בו 100 גרם מריחואנה, האם עליו לדווח למשטרה? לדעתי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך לגבי בעלת רכב המתעקשת שיש לה חפצים אישיים בתא המטען? האם יש לאפשר לה להיכנס ללא בדיקה? ומה אם בדק השומר את תא המטען לצורך בטחוני, ומצא בו גופה כרותת-יד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מתרחק מהמקרה הנדון. ההנחיות לגבי בדיקת רכב עשויות להיות שונות, אבל לעבור אליהן פירושו לא להתייחס למצב הספציפי. 2. גם לדבי הגופה בתא המטען, אתה מקצין את הטיעון עד כדי גיחוך. באופן עקרוני, מטרת השומר היא חיפוש בטחוני ולא פלילי. מבחינה מוסרית, ייתכן שאם מתעורר חשד (ובקרה שתיארת - ודאות) לעבירה פלילית *חמורה* העלולה להביא לנזק כבד לאנשים אחרים, יש איזושהיא סיבה מוסרית לשומר לחרוג ממטרתו הראשונית. אבל ההקצנה במקרה זה לא אומרת דבר על כך המקרים שתיארתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |