בתשובה לעוזי ו., 22/11/02 3:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואלמלא היו קיימות ההתנחלויות בשטחים, ואפשר היה להפוך את הקו הירוק לגבול כבר בשנת 87' (חתימת הסכם לונדון שטרפד שמיר) או 94' (יישום הסכם אוסלו), או-אז לא היה לא עוצר מכאן ולא פיצוצים מכאן, אלא רק שכנות טובה. אבל אז, הו, אז, מה היו עושים שרון, ליברמן, פואד, איתם וביבי? מה הם כבר היו עושים בחייהם?? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הם היו צריכים ללכת לחפש עבודה בכריית יהלומים באפריקה, או להיות יועצים לאיזה חונטה מושחתת בדרום אמריקה. ואולי היו מקימים מדינה משל עצמם באי צ'ימבוקטוטו, תוך שהם מדכאים את הכושונים שם ומלמדים אותם איך לא ללכת על אותם מדרכות שהם הולכים. או שאולי היו מתאבדים, מה אכפת לי בעצם? לכן התודה המיוחדת מביבי, שכל פעם שהמצב הבטחוני מתדרדר, הוא פורח, ותודה מיוחדת גם מכל השאר המתפללים בוודאי כל בוקר: "ברוך אתה אלוהינו בורא האינתיפאדות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל ההצהרה הזאת מכוערת. אני לא חושב שאני צריך להסביר למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפיסקה האחרונה של דברי מובנת כנגד 'כל המתפללים' אז אין זה כך ואבקש לא להוציא דברי מהקשרם. אני מכוון כלפי סוג מסויים של מתפללים, שהוא לצערנו קיים במציאות המכוערת, ואינו ייחודי דווקא לדתיים או חילוניים. מתפללים בליבם, לאלוהי האינתיפאדות הפרטי שלהם. האלוהים הפרטי, שכל אחד יש לו אותו. אני מבקש גם להוציא את פואד מכלל אלה שברשימה שעליה עניתי. לגבי השאר אינני רואה צורך לחזור בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה - גילו הבדלון כלשהו בין שרון לפואד? מתי? למה לא מספרים לי שום-דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פואד, למרות ההיסטוריה הבטחונית שלו, הוא לא בדיוק כמו שרון. דוגמה: תמיכתו בעבר בהסכמי אוסלו, ששרון אף פעם לא תמך בהם. לי הוא נראה מתון יותר למרות שמתינותו לא תמיד באה לידי ביטוי בשותפות הקואליציונית האחרונה. ומאז יציאתו, נראה לי שמדיניות הבטחון בכ"ז מתקשחת יותר. (לא שאני מצטער על זה שהעבודה עזבה את הממשלה, אני גם שמח שהוא כבר לא ראש העבודה, ובכ"ז — הוא לא שרון ולא האחרים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי - כאלו הם פני-הדברים. ואם יש לך (כמו לכל אדם חושב, סבורני) בעיה עם המציאות היום - אל תבוא בטענות לראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחרחרי ריב וחובבי שפיכת הדם יש היסטוריה ארוכה. אני חושב שהתיאור של האנשים שנרשמו שם ככאלו, וככאלו שיצאו לחפש להם מלחמות בכל מקום שיוכלו למצוא אותן, הוא מכוער, אבל חסר בסיס במציאות, והוא דמגוגיה מהסוג הדוחה (ואם יותר לי - המסוכן). ועל המראות שאתה מוכר לא הייתי סומך כדי להתגלח, דני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |