 |
אכן, ניתאי. עושה רושם כי בעל המאמר אכן לא ביצע כיאות את המלאכה עליה הצהיר בראש דבריו. אני עיתונאי חובב ובימים האחרונים האזנתי בקפדנות לשידורי הרדיו וצפיתי בשידורי הטלוויזיה מן העולם. מסקנותיי בהמשך.
אולם תרשו לי הערה קטנה לגבי הפסקת השידורים ביום הכיפורים:
היום המבורך עם היוזמה המבורכת לחדול משאון החיים והמירוץ אחר הזמן נצרך למדינת ישראל, וחבל שאין הפסקה של כל השידורים ביום שבת.
גם אני ה"מכור" לאותה הלעטה תקשורתית מבין, כי פסק הזמן הזה נדרש ולו כדי שנוכל להישאר שפויים ברצף המאורעות, כאשר אירוע רודף אירוע.
פריצת הגל השקט היתה צריכה להיעשות רק במקרה של מלחמה. מה הדחיפות לשמוע על גופתו נקובת הכדורים של ליברמן? אז תחכה כמה שעות, העולם לא יתהפך. אל תהיה כמסומם החי מהזרקת מבזקים לורידים. אחי, צא מזה זה לא בריא נפשית. עוד בנושא זה, אמליץ לך לעיין בראיון שמצאתי (דרך אגב יש שם התייחסות מקיפה להסברה הישראלית)http://www.kipa.co.il/yesh/view.cgi?file=11
באשר לניתוח התקשורתי:
1. סקופ: אירועי הר הבית שהחלו ערב ראש השנה התחילו בשעה 13:25 (שעון קיץ). בשעה זו החלו עשרות אבנים להיות מיודות, עשרות כדורים שרקו באוויר ותוך דקות נשמעו סביב העיר העתיקה יבבות של רכבי ההצלה והביטחון. בזמן הזה שודרה ברשת ב' תכניתו של יהורם גאון, שדיבר על הר הבית, אך לא בהקשר האקטואלי שלו. בגלי צה"ל שודרה תכנית זיכרון לאחד מאומני ישראל. טלפונים בהולים שעשיתי לשתי תחנות רדיו אלו 15 דקות אחרי פרוץ האירועים העלו כי כלי תקשורת מיומנים ומקצועיים אלו אינם יודעים כלל על המתרחש בלב ליבה של ישראל.
כעת ניתן היה לצפות, לפריצה מחדר החדשות, תקווה שנכזבה. מהדורות החדשות של השעה 14 הם שבישרו על האירועים (אגב, בגלצ בחרו לפתוח דווקא בידיעה על התהפכות האוטובוס). כל זה 35(!) דקות אחרי בלאגאן אטומי. גם בשעות הראשונות לפרוץ המהומות המשיכו תחנות רדיו אלו בשידורים הרגילים פחות או יותר, משום שלא היו מודעים להיקף המהומות.
2. במהלך השבועות האחרונים התגלה הערוץ השני במערומיו. מסתבר, כי דווקא הערוץ הראשון הצליח ללהק את האירועים כאשר אלו ניחתו עליו באופן חי. חברת החדשות לא הוכיחה את עצמה ולא אחת נתקלנו כצופים בגמגומים ואיבוד עשתונות מצד המגישים והכתבים, כאשר בראשם יגאל רביד, שלשונו לא אחת נדבקה לחיכו. איני יודע מה הסיבה, אולי הניסיון ארוך השנים של מבט לחדשות הוא שהיקנה לחטיבת החדשות את המקצועיות. בעוד שבערוץ השני, בשעה של איבוד עשתונות פנו המגישים למרואיין וניהלו שיחה עקרה על מה שקורה, או שחזרו שוב ושוב על אותם פרטים. הצליח הערוץ הראשון להביא צילומים מאזורי הקרבות ע"י שיטוט בין תחנות הטלוויזיה העולמיות (בעיקר הערביות) שהעבירו צילומים חיים.
בראש ובראשונה הייתי נותן צל"ש לאהוד יערי, שמלבד פרשנותו המעולה להתרחשויות, ידע ככתב לחלץ את הכותרות ולשים בשוליים את מה שראוי לשים בשוליים, דיבור דיבור על אופניו. אליו מצטרפים גם חיים יבין, קרן נוייבך וירון דקל - גדולי המוחות של התקשורת בישראל (בלי קשר, אם כבר עליתי על הגל, ארעיף שבחים גם על הכתב הכלכלי שלהם עודד שחר). אוצר המילים שלהם רחב גם כן והם אינם רק משנני עובדות ודיווחים (עיין ערך: כרמלה מנשה), אלא גם יודעים ליצוק בתוכם את הנופך הראוי.
ללא ספק גילתה חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, תפקוד ראוי תחת אש.
3. מי שחושב שדווקא ה CNN היא ששידרה את הצילומים בה"א הידיעה, אינו אלא טועה.
מעקב שעשיתי גילה שגם SKY NEWS ו BBC WORLD עשו את עבודתם התקשורתית (איני מתייחס לחוסר האובייקטיביות, שבכל זאת היה פחות מאשר ב CNN, אלא לצילומים מזירת ההתרחשויות)
אליהם אפשר לצרף גם את אלג'זוריה הערבית שפעלה די טוב (אגב, מדוע מאפשרת ישראל לתחנת שידור פרו-ערבית זו (וגם לתחנה של אבו-דאבי) לשדר מישראל ע"י מערך כתבים שהביאו לכאן, שעה שהם אינם מראיינים ישראלים ונוהגים בחד צדדיות?).
עד כאן לעת עתה. מקווה שהועלתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש