בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/10/00 0:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום, דב. עוד לאחר נסיגת ישראל מלבנון במאי התבטאו בכירי רשות רבים, אל מול הקריאות להלחם כנגד ישראל גם בשטחי הרש"פ, כי אין להשוות את לבנון לפלסטין. והדבר נכון - בעוד ובדרום לבנון היו כ- 100,000 תושבים בלבד (נתון לא בדוק, אבל המספרים הם באזור הזה), בשטחי הרשות ישנם 2,000,000 איש. אלו הם אנשים עניים ולחיצים, שבמצב של כניסה למלחמת גרילה יסבלו אף יותר ויפעילו בסופו של דבר לחץ על ערפאת להחזיר את המצב לקדמותו. אני מניח שתזכיר את נושא האינתיפאדה, וכיצד הפלסטינים עמדו בה במשך שש שנים. אך אין המקרים דומים: בתקופת האינתיפאדה לא היה שלטון פלסטיני מרכזי. במקרה של כניסה לעימות עם ישראל לפי הקווים של החיזבאללה, תתפרק הרשות לגמרי ותפסיק לתפקד עוד לפני שיעברו מספר ימים. האם אתה חושב שזה האינטרס של ערפאת? לא. להערכתי, מטרתו היא להביא להכרעה מהירה ויעילה בזירה הבינלאומית, תוך כדי עשיית שימוש ציני בחוסר שליטת הישראלים בכוחם שלהם. לאור דברים אלו, התגובה שאתה מציע תשרת את ערפאת הרבה יותר משהיא תשרת אותנו - היא תגרום לחזית מאוחדת אף יותר נגדנו בעולם הערבי, לא תאפשר לאף מנהיג ערבי לפעול נגד ההסלמה (כפי שמנסה לעשות מובארכ) ותגרום לאמריקנים להבין כי אם לא ישקיטו את המצב מהר האזור ידרדר למלחמה - הבנה שבהכרח תביא לויתורים גדולים יותר לערפאת. לא. פתרון הגיוני הרבה יותר הוא לפעול בשקט, ולא לעיני מצלמות הטלויזיה, כפי שצה"ל פועל בשבוע האחרון וממשיך בכך מבלי שאיש ישים לב. הלחץ הכלכלי על הרשות הוא שיכריע את ערפאת בסופו של דבר: הרשות הפלסטינית נמצאת למעשה באמברגו מזה שבועיים, אין יוצא ואין בא לשטח הרשות, והמצב הכלכלי הוא קטסטרופלי. אם נמשיך בקו זה, תתפורר הרש"פ אט אט, עד שלערפאת לא תיוותר ברירה אלא להחזיר את המצב לקדמותו. זאת, כל עוד נהיה חכמים מספיק להמנע מלהפעיל את הכח שברשותינו בצורות מטופשות ובלתי יעילות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמברגו מהסוג שאתה מתאר מצטלם רע. רע מאד. נכון, אמנם, שמצב דומה קיים בעירק כבר 9 שנים והתקשורת האמריקנית מתעלמת ממנו לחלוטין, אך לא כך יהיה אם ישראל תיצור מצב דומה בשטחים. שלא לדבר על כך שהרעבה נחשבת למקור-עידוד למבצעי-הפיגועים של החמאס. וחוץ מזה - כל עוד השטחים הם המקור הבלעדי לתוצרת חקלאית עבור חרדים, אפילו ממשלה "חילונית" לא מעיזה למנוע העברת תוצרת חקלאית משם (כפי שהיה ביום שישי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברה והטיית דעת הקהל לטובתנו בעת משבר היא דבר כמעט בלתי אפשרי. דעתי זו היא מסקנה לנסיון רב שנים. מצור ואמצעים כלכליים יוכלו לשמש בידי ערפאת נשק לא פחות טוב. הוא כבר ניצל נשק זה בעבר ובהסברה כל דבר שהוא נוגע בו עובד. נראה כאילו העולם רוצה וצמא להבין את הדברים מנקודת המבט של אויבינו. אבל בכל זאת קיים כלל בהסברה שנשמע אבסורד ובכל זאת זו המציאות. כאשר אנו מצליחים במלחמות האהדה לנו גוברת. לפני מלחמת ששת הימים היינו בבידוד עולמי חסר תקדים, ודווקא אחרי הנצחון גברה האהדה לנו. מצב של חוסר אונים ואי נחישות מחליש את מצבנו בהסברה. זו עובדה. לכן דווקא הכרעה מהירה כפי שאני מציע תשפר גם את מצב ההסברה. וגם אם אני מגזים בתיאוריה זו בכל זאת אני מעדיף את הנצחון המהיר והברור. לדעתי זה גם אפשרי למרות שלאחרונה לא אמצא רבים שיסכימו עמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינתיפאדה נמשכה כשנתיים '88-'89 כך שכוח העמידה של האזרחים הערבים ביש"ע הוא מוגבל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, האינתיפאדה נמשכה מדצמבר 87' והסתיימה רשמית בספטמבר 93'. מה שכן, החל משנת 89' הצליחה ישראל להביא להחלשתם הכמעט מוחלטת של קבוצות אש"פ בשטחים ולחיזוקן המקביל של הזרמים האיסלאמיים, תוך כדי גרימה לקרבות שליטה ביניהם. עם זאת, בפועל עמד הציבור הפלסטיני בשש שנים שלמות בהן לא חי באופן הקרוב כנורמלי. לא שאני מציג זאת כהישג. הפלסטינים היו כה מיואשים, עד כי כבר לא נותרה להם היכולת לחשב את מעשיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במילה אינתיפאדה אתה מתכוון להפגנות/הפרות סדר המוניות אזי האינתיפאדה החלה בדצמבר 87 וגוועה בקול ענות חלושה לקראת סוף 89 מה שכן הנוכחות המסיבית של צה"ל בתוך הישובים הערבים וההצהרות הבומבסטיות של פוליטיקאים ופרשנים לא הופסקו עד 93 למרות שהיתה ירידה מסוימת בכמות ההצהרות לאחר פלישת עירק לכווית |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |