|
כתב ה-Italics פותח לפני כמה מאות שנים באיטליה (כמה מפתיע), עבור השפה הלטינית. המטרה היתה פשוטה: לחסוך בנייר – לא משיקולים אקולוגיים אלא משיקולי חיסכון.
הכתב שונה מבחינות רבות מכתב לטיני רגיל, והמהדרין היו כותבים אותו בהטייה. אולם ההטייה כשלעצמה אינה לב העניין: מדובר, אני מדגיש, בכתב שונה – גופן שונה, אם נשתמש בטרמינולוגיה של ימינו.
למשל, האות f בכתב רגיל אינה יורדת מן השורה וודאי שאינה סימטרית. האות f ב-Italics יורדת מן השורה, והיא נראית כמו סימן אינטגרל עם קו באמצעו. גובה הקו אמצע השורה (ולא ראש השורה כבכתב רגיל), והאות היא בעלת סימטריה סיבובית של 180 מעלות (סביב מפגש הקו עם סימן האינטגרל). בקיצור, אות שונה; וזוהי רק דוגמה אחת מני רבות. בדקו, למשל, את ההבדל בין a רגילה לזו של כתב Italics אמיתי.
המאפיין העיקרי של כתב ה-Italics הוא שהוא "קליל" יותר ו*דק* יותר (לחסוך בנייר, זוכרים?). הקווים הבונים את האותיות דקים יותר באופן ניכר.
במערכות טיפוגרפיה ממוחשבת "רציניות", לכל גופן ישנו "גופן משלים" המייצג את אותו הגופן בסגנון Italics. יום אחד התעורר חכם אחד והחליט כי גם גופנים ללא "גופן משלים" ניתן להציג ב-Italics, פשוט על ידי הטייטן.
זוהי שגיאה! קח את הגופן הלועזי Helvetica, למשל (שנודע כיום, משיקולי זכויות יוצרים וכאלה, בעיקר בשם Arial. ההבדלים זניחים). אם תיקח f בכתב זה ותטה אותה על צידה, או אם תעשה את אותו הדבר לאות a, וכו' – התוצאות *אינן* Italics, אלא סתם "Arial מוטה".
ובכן, בכתב האנגלי הטייה כשלעצמה נראית בסדר: האותיות הלועזיות "מעוגלות" הן ולהטייה תוצאה נחמדה מבחינה ויזואלית. אלא שאותיות שפת הקודש ידועות בכינויין (המקצועי, לא הלעגני) "הכתב המרובע", ולא בכדי. הטיית כתב עברי אינה מפיקה כתב יפה או נאה לעין – להיפך. התוצאה צורמת. "קיצור הדרך" של המתכנת האלמוני ליצירת כתב Italics פשוט לא עובד בעברית!
ניתן ליצור את אפקט ה-Italics הנכון בעברית על-ידי מעבר לכתב *דק* יותר, שכן הדוק, להזכירם, הוא ההבדל החשוב בין Italics לבין אות רגילה – הדוק, ולא ההטייה. למשל, מעבר מכתב "דוד" או "נרקיסים" לכתב "מרים" יוצר את האפקט הרצוי בדיוק: טקסט "קליל" יותר, דק יותר, ולפיכך מודגש כיאות, ללא החסרונות המצויינים לעיל של שימוש בקו תחתון או הדגשת Bold רגילה.
לסיום, לא פחות חשוב: בשפה האנגלית, הנטייה של ה-Italics היא לימין, כלומר *עם כיוון הכתיבה*. מעבדי התמלילים החביבים עלינו מטים גם כתב עברי, באונסם אותו לצורת Italics, באותו כיוון – אך אבוי, הפעם מדובר במצב בו האות מוטה *נגד* כיוון הכתיבה, והדבר צורם עד מאד.
|
|